הקדמה

מתוך:  > לפסל את הזמן > הקדמה

עמוד:12

משמעות היצירה , תפקידיה ואפשרויותיה כאמצעי תקשורת תוארו על ידי הנערה הזאת ברמת העידון הגבוהה ביותר ובאופן מלא להפליא . " כמה מילים יודע אדם " ? היא כותבת לאמה . "בכמה מהן הוא משתמש באוצר המילים היומיומי שלו ? מאה , מאתיים , שלוש מאות ? אנו עוטפים במילים את רגשותינו , מנסים לבטא במילים צער , שמחה , כל התרגשות , כלומר את מה שבעצם אי אפשר לבטא . רומיאו אמר ליוליה מילים נפלאות , מרשימות והבעתיות מאוד , אך האם הן ביטאו ולו מחצית מהדבר שגרם ללב כמעט לפרוץ מהחזה , לנשימה להיעתק , שהכריח את יוליה לשכוח את הכול , למעט אהבתה ? ישנה שפה אחרת , צורת תקשורת אחרת : תקשורת באמצעות הרגשות , הדימויים . בשעת מגע שכזה מתגברים על הריחוק , מוחקים את הגבולות . הרצון , הרגש , האמוציה - הם אלה שמסלקים את המכשולים בין האנשים שקודם לכן עמדו משני צידיה של זכוכית המראה , משני צירי הדלת ... מסגרת המסך נפתחת , והעולם שקודם לכן היה חסום בפנינו - נכנס לתוכנו בהופכו למציאות ... וזה כבר לא מוצג באמצעות אלכסיי הקטן , אלא טרקובסקי עצמו פונה ישירות אל הצופים היושבים בצדו השני של המסך . אין מוות , יש אלמוות . הזמן הוא יחיד ובלתי ניתן לחלוקה , כפי שנאמר באחד השירים : 'לשולחן הסב גם סב , גם נכד ' ... אגב , אמא , אני ניגשתי לסרט הזה יותר מהצד האמוציונאלי , אף על פי שאני לגמרי מקבלת אפשרות של גישה אחרת לחלוטין . ואת ? כתבי לי , בבקשה " ... העבודה הזאת שלי , שהבשילה מתוך הבטלה שהתארכה ( שאותה קטעתי לאחרונה בכוח בניסיון לשנות את גורלי , ( לא נועדה להטיף לאיש או לכפות את נקודת מבטי . בראש ובראשונה , הספר הזה מוכתב על ידי השאיפה לפלס את דרכי שלי בג'ונגל האפשרויות של האמנות הצעירה והמופלאה הזאת , שלמעשה , זכתה להיחקר מעט כל כך עד כה - על מנת

הוצאת אסיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר