|
|
עמוד:11
מאוד שאתה מתבטא בעיתונות לעתים רחוקות . אני בטוח שיש לך מה לומר " ! לאמיתו של דבר , אני מונה את עצמי עם אותם אנשים שמסוגלים לנסח את מחשבותיהם בעיקר בשעת ויכוח ( תוך הסכמה גמורה עם הדעה שבוויכוח נולדת האמת . ( בכל המקרים האחרים אני נוטה ליפול למצב של מעין צפייה מהצד , שמיטיבה יותר עם נטייתו של אופיי למטאפיסיקה ופועלת נגד תהליך המחשבה היצירתי והנמרץ , ואינה מספקת אלא חומר אמוציונאלי למבנים , רעיונות ותפיסות סדורים פחות או יותר . קשר המכתבים או הקשר המיידי ביותר עם הצופים דחף אותי , כך או אחרת , בכיוון הספר הזה . איך שלא יהיה , לא אבוא בטענות כלשהן לאלה שישפטו את החלטתי לעסוק בבעיות תיאורטיות , באותה מידה שבה לא אתפלא כלל אם אגלה התלהבות שוחרת טוב של קוראים אחרים . פועלת מנובוסיבירסק כתבה לי : "במשך שבוע צפיתי בסרטך ארבע פעמים . והלכתי לא על מנת לצפות סתם , אלא על מנת לחיות לפחות מספר שעות של חיים אמיתיים , עם אמנים אמיתיים ואנשים אמיתיים ... כל אשר מייסר אותי , שחסר לי , שמעורר אצלי געגועים , זעם , בחילה , מחנק , תחושת אור וחמימות , כל אשר ממלא את חיי בתוכן וכל אשר הורג אותי - את כל זה ראיתי בסרטך כמו במראה . לראשונה סרט הפך עבורי למציאות , וזו הסיבה שאני הולכת אליו , אל תוכו - כדי לחיות מעט " . אי אפשר לצפות להבנה גדולה מזו ! חלומי הכמוס ביותר מאז ומעולם היה רצוני להתבטא בסרטיי בכנות ובמלאות מירביות , מבלי לכפות על איש את נקודת מבטי . אך אם תפיסת העולם שלך יכולה להיות לדבר מה בלתי נפרד גם בעיני אחרים - מה יכול לשמש כמניע חזק מזה לעבודתך ? אישה אחת שלחה לי את מכתבה של בתה שמוען אליה אישית . כל
|
|