|
|
עמוד:363
רחים כשווים תהווה הוכחה ניצחת לכך שאין אנו נטע זר באיזור , וכי אפשר לחיות אתנו . המפגש עם המזרחי התעשיין , המרצה באוניברסיטה , המדינאי , או מעצב תכני החינוך , ולא רק עם המזרחי איש הממשל הצבאי , או הפועל המתחרה על מקום העבודה , תתרום הרבה יותר מההליכים הדיפלומאטיים המקובלים לקבלתה של ישראל כחלק אורגאני של המזרח התיכון . קבלת הניגון המזרחי , המיבטא המזרחי , נוהגי הנימוס המזרחי , כשווים לאלה האירופיים אשכנזיים , ולא רק כבי טוי של "תרבות עדתית , " יפתחו את ליבם ומוחם של כל הישראלים לתרבותם , לשאיפותיהם ולמאווייהם של העמים שבתוכם אנו יושבים . נפסיק לראות בקשרים עם אירופה את אפשרות הקיום היחידה , ונפסיק להתייחס בזלזול ובביטול לתכני המחשבה והפעולה של אסיה ואפריקה . מהפיכה ציונית מזרחית חיונית לקיומה של ישראל בשלווה ומתוך יחסי שכנות טובים עם הערבים ועם האיזור הקרוב לנו כולו . אחרית דבר אישית במהלך הראיונות והשיחות , משנוכחו אנשים לדעת שאין אנו סוציולוגים אקדמיים ומרוחקים , אלא מעורבים ומוכנים לפעול , שאלו אותי , כאשכנזי , פעמים רבות : "מה לך ולכל זה ? מדוע אתה עוסק בזה " ? עצם הצגת השאלה היא משמעותית , שכן היא מראה שאין זו צורת פעולה שמצפים לה מצד אשכנזי , והיא מוכיחה מה מידת הפירוד הקיימת . אינני יודע לאיזה תשובות ציפו אנשים - אולי לתשובות אשר היו ממקמות אותי באחת הקאטיגוריות המוכרות להם מחיי היום יום - אולי לכך שאני איש טוב ורחום הכואב מתוך אמפאטיה ומתוך רגשות אשם את כאבם של המזרחים הדפוקים ; אולי לכך שלמדתי להכיר מאכלים ומינהגים מזרחים והתאהבתי בהם , נוסח המשיכה שחשו אנגלים רבים למזרח הרומאנטי ; ואולי לכך שאני שמאלני המנסה לעורר תסיסה חברתית על מנת להפיק מזה רווח פוליטי כלשהו . התשובה היא פשוטה ביותר , מבחינתי . אני עושה את אשר אני עושה לא למען אחרים , לא מתוך רגשות פילאנטרופיים , ולא מתוך התכחשות לחינוך ולערכים עליהם גדלתי . אני עושה זאת למען עצמי , עצמי במובן האנושי חברתי . אני עושה את אשר אני עושה על מנת לגשר בין הדימוי של החברה הישראלית עליו חונכתי ואליו למדתי לשאוף , לבין התהליך ההיסטורי הממשי השונה מאוד מן הדימוי . חונכתי להאמין כי אנו בונים חברה טובה יותר , הן מן החברה היהודית בגולה , והן מהרבה חברות קיימות - וכי החברה שאנו בונים תהווה דוגמה לחברות אחרות . האמנתי שמהלך החיים הקונקרטי שלי ישתלב בתהליך הבנייה החיובית . את לימודיי ואת פעילותי האינטלקטואלית ראיתי כמשתלבים במאמץ למצוא ולעצב דפוסי חיים טובים יותר מן הקיימים . חינוך זה לא היה , כמובן , נחלתי האישית בלבד - הוא היה נחלתם של אלה מבני דורי אשר הלכו בצורה מסודרת לבית םפר , שהיו פעילים בתנועות נוער ציוניות בארץ או בחוץ לארץ , שהוריהם הנחילו להם את האווירה של חתירה לשינוי חברתי של התנועות הסוציאליסטיות בכלל , ושל היהודיות בפרט , שקראו ספרים והיו ערים להתרחשויות חברתיות בארץ ובעולם . בני דורי הלכו לקיבוצים , לצבא , ללימודים אקד
|
|