מושב בחבל תענך

עמוד:169

תמונה מםריימת וכשישבו וחילקו בזמנו את המכסות אז חילקו אותם בהתאם לקיים , לא בהתאם לחלוקה רציונלית בין כל היישובים . אז , לדוגמא , אם מושב בזמנו שיווק בשנה מסויימת 5 מיליון ביצים , אז נתנו לו את ה 5 מיליון ביצים , ואם אני לא שיווקתי בכלל , אז כל מה שנשאר אחרי שחילקו לכל היישובים חילקו לי . בגלל זה קורה שיש יישובים שיש להם מכסות אסטרונומיות בביצים או בחלב לעומת יישובים אחרים . דניאל : בשלב מסויים , בהתחלה , גם התוספות היו יחסיות , אבל כאשר ההתייש בות החדשה יצאה למאבק בנושא הזה , אז היה איזה איזון . זאב : אין איזון , ולא יהיה לעולם ... דניאל : אין איזון , אני יודע , אבל אני אומר שכשהיו בשלב מסויים , כשהיו תוספות , זה כבר לא חולק יחסית לגמרי . למשל , ליישובי ההר נתנו הרבה יותר תוספות למיכםות לול , בי שמה האפשרויות לעיבוד קרקע הן הרבה יותר קטנות , אז מבחינה זו היתה התחשבות , התוספת גם היתה יחסית , אבל הגיעו לאיזה שהוא מצב שאי אפשר היה יותר , היה צריך את התוספות לתת ליישובים שזקוקים לזה . הם עשו את זה ליישובי ההר . יש עוד נקודה בנושא הזה של מכסות ואנשים חדשים - המציאות היא כזאת , שהארגון הקיבוצי , התנועות הקיבוציות והארגון של מושבים הוותיקים , מכיוון שהם יותר קרובים למדיניות , יותר קרובים למידע , והרי היום מידע זה כוח , הם יותר קרובים למידע של מה שמתרחש , מה חדש , מה הולכים להשקיע , באיזה כיוון הולכים , הם יודעים את זה לפנינו , ומכיוון שההתארגנות שלהם הרבה יותר מהירה , הם בדרך כלל תופסים לפנינו ענפים מסויימים . זאב : לא רק זה : האינפורמציה על הדברים האלה שהוא אומר עוברת מפה לאוזן , זה לא אינפורמציה גלויה . עד שהיא הופכת לרישמית , זה כבר מחולק . דניאל : אני רוצה לציין עוד איזה תוצאה של מה שקראתי הקצב האיטי של ההתפתחות שלנו בשנים הראשונות . בזה שהמתנו כמה שנים עד שהיתה לנו חלקה ראשונה ואחר כך , כעבור שנה , בשנת ' 63- ' 62 הגענו פחות או יותר למשבצת שהיתה מיועדת לנו , בשנים הראשונות של עיבוד החלקה הבודדת , או שתי החלקות הראשונות , הפרנסה לא היתה מספקת , ואז זה גרם לכך שבמושבים אנשים חיפשו עבודה בחוץ כדי להוסיף לפרנסה שלהם , כי לא הסתפקו . גם המחירים היו אז מגוחכים . כי אצלנו , אנחנו באיזור כזה שאנחנו לא יכולים להיות ראשונים ולא יכולים להיות אחרונים . התוצרת שלנו יוצאת בעונה כזאת שיש עודפים בשוק . אז קיבלנו מחירים נמוכים ביותר . אני זוכר שמכרנו פלפל בשתי אגורות וחצי . זה אני זוכר , לא אשכח ... זאב : אני זוכר שמכרנו גזר וחייבו אותנו לשלם עוד תוספת כסף ... דניאל : ואז נוצר מצב שחלק לא מבוטל של החברים , היו למורים ולמדריכים ולפקידים וכל מיני עובדים שאינם שייכים לחיים במושב . בשנים האחרונות זה הולך ויורד - אנשים חוזרים למשק , עם ההתפתחות ועם הענפים החדשים שיש , בהדרגה חוזרים למשק . אבל עד היום תמצא אצלנו מספר עובדי חוץ לא מבוטל ,

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר