אנשי תיאטרון פעילים ב"התקווה"

עמוד:156

לממונה בעירית תל אביב , ואומרים לי : "אנחנו רוצים מורים טובים , " אז הוא אומר : "עד שנת תשמ"ה אין מחליפים מורים , כי אין מורים " ! אתה מבין ? עכשיו , אתה אומר לארגן את התושבים - נכון ! אתה מארגן את התושבים , התושבים מתחילים לפעול , אבל ראש הוועד של התושבים יש לו בן אחד שהוא גאון , והוא לומד בפנימייה הזאת , והבת הזאת לומדת בתיכון זה , והבן הזה הולך לגדנ"ע של צוללות - מסודר ! עכשיו , לזה שיש לו בעיית חינוך , אין לו את הכלים להתמודד עם הממונה ! וזה לא יעזור לבוא ולהגיד לו " .- תשמע , תילחם שיחליפו את המורים " ! כי מה קורה ? אנחנו באים ואומרים : "תשחקו קצת במשחקים האלה של מימסד , תשחקו קצת " ! : 'א רובם אנשים עובדים , צריכים לפרנס את המשפחה . צריכים לפרנס את המשפחות שלהם ! נקודה יסודית . . 'ב אין לו את הכלים להתמודד עם המימסד , מפני שהמימסד , זאת העבודה שלו , להטריד אותך , העבודה שלו לגרום לך לתיסכול , העבודה שלו לגרום לך להיות אימפוטנט . אותו זה לא מעייף ! אותך זה מעייף פעם לבוא לישיבה ופעמיים לבוא לישיבה . ואחר כך , הם יש להם טקטיקה - לדבר מילים שאתה לא מבין . אני כתושב לא מבין את המילים , אז אני בא הביתה ואני מרגיש מתוסכל - אני לא מבין את המילים האלה . אז אני אומר : " רגע , דבר בעברית " ! אז הוא אומר : "לך אין רמה שאתה תבין את המילים האלה . אף אחד לא אשם שאתה לא יודע . אתה לא יודע ! תן לי לנהל את זה ! אני יודע . " אז מה קורה ? אתה יושב בוועדה ועוד ועדה ועוד ועדה ואתה עם עצמך . אתה בא הביתה ואתה מרגיש מתוסכל ואתה מגיע לרגע שאתה לא יכול לעמוד בפני עצמך ואתה אומר : "שירדו ממני ! אני אחתום להם על מה שהם רוצים ! רק שלא אעבור את הבושה הזאת ''! כשאני דיברתי על בכיינות , היתה לי כוונה . אנחנו באים ואומרים : למה זה קרה ? בעיראק אני הייתי מנהל בנק ואבא שלי היה יוע 7 החצר , ובכורדיסטאן אני הייתי עשיר ובמרוקו אני הייתי רב ראשי ... יש לי הרגשה שיש סכנה בעניין הזה - פשוט , מחליפים לנו את שמורת הטבע , אתה מבין ? שמורת הטבע היתה פולקלור , ועכשיו הם אומרים : "תנברו בעבר ! תחיו בשמורת הטבע שלכם ! תעזבו אותנו מההווה " ! אני אומר : אני רוצה להיות בהווה , עכשיו ! מה זה חשוב למה זה קרה !? זאת עובדה . יש 100 חברי כנסת אשכנזים ו 20 ספרדים . זאת עובדה ! מזה אני יוצא ! איך אני עושה לשינוי המצב הזה ? לא בגלל שאני לא רוצה לדעת את ההיסטוריה שלי , זה חשוב לדעת את ההיסטוריה , אבל זה לא הדבר העיקרי , כי זה איזה מילכוד . אני לא מחפש את השורשים . בוא נתמודד ! תן לי את הכלים ! אתה ואני נתמודד יחד . איך נתמודד ? אל תבנה לי בתים . אל תעשה לי את זה - כי הוא עושה את זה במכוון . אל תבנה לי בית ! אני לא משחק את המשחק שלך ! לי טוב בבית הזה ! אתה אומר שאני גדלתי בתנאים לא אנושיים - אני מסכים ! אני הייתי חוראני בחוץ לארץ , אבל היה לי כבוד והיתה לי אפשרות ללמוד . תן לי את זה קודם ! אני אומר - אני רוצה נקודת זינוק שווה . זה מתחיל לא מחינוך תיכון חינם , אתה מבין ? עד שאני מגיע לתיכון ... תתחיל מהפעוטון , מהגנון , מהגן , מבית םפר עממי ! לא בהכרח כל התושבים הם גאונים . איך אני מודד את זה ? דרך הציונים . אני רוצה שרמת ההיש גיות שלי בשכונת התקווה תהיה שווה לרמת ההשגיות של כל אחד אחר , שאם נפגש במקרה על ספסל אחד בבית ספר תיכון נתחיל מנקודה שווה- שנינו שולטים באותו החומר . יש לנו נקודת זינוק שווה . היום היא לא קיימת ! אז אני אומר : עזוב מבתים , עזוב ממדרכות . כי הם גאונים , יש להם טקטיקה נהדרת - אתה בא , יושב בישיבות ואומרים : "בבקשה , רבותי . " מתחילים מדברים גדולים " - אנחנו

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר