מבוא

עמוד:101

הקלטנו שיחות עם קצת למעלה מ 100 אנשים , בכ 50 ראיונות . הראיונות הראשונים נערכו בתחילת , 1978 והאחרונים במרץ . 1980 פרט למספר קטן , רוב המרואיינים הינם ממוצא מרוקאי , עיראקי , או תימני . אנשים המושפעים מהגישות השליטות במיתודולוגיה של מדעי החברה ישאלו : " האם אין המספר קטן מדי " ? או "האם ניתן להתייחס אל קבוצה זו כאל מידגם מייצג ? " במקום תשובה ישירה לשאלות אלה , נספר קצת על מהלך המחקר . כמה מן המראיינים היו פעילים , עוד לפני תחילת המחקר , בתנועות , אירגונים או התארגנויות שמטרתם שינוי במערך העדתי בישראל , בפרט , ושינוי בדפוסי אי השיוויון החברתי בישראל , בכלל . דוד חמו , למשל , ייסד עם מספר סטודנטים באוניברסיטת חיפה את קבוצת "יתד" שפעלה בשנת 1977 במטרה להקים "חברה נאורה , צודקת , בלתי מנוכרת , אשר כל אזרחי ישראל יוכלו להזדהות עם ערכיה , " ומתוך הכרה כי "הבעיה החברתית העדתית הינה הסכנה הראשונה במעלה לקיר מה של מדינת ישראל" ( מתוך מינשר היסוד , "יתד ; ' אוניברסיטת חיפה . ( 25 . 3 . 1977 במהלך השנתיים הללו השתתפו כמה מן המראיינים בייסודן ובפעילותן של שתי התארגנויות שקמו בחיפה למאבק באי השוויון העדתי בישראל , נוסף על פעילות במסגרות אחרות . רקע זה חשוב לשם הבנה שהמפגשים שהוקלטו לא היו ראיונות במובן המקובל של המילה , בהם מציג צד אחד שאלות והצד השני עונה עליהן , תוך מידה נמוכה של מעורבות מצד השואל , וכאשר המראיין מנתק לאחר הראיון מגע עם המרואיין ומסתגר במעבדתו על מנת להסיק מסקנות כוללות , "אוביקטי ביות" ו"מדעיות נייטראליות" באשר לאוכלוסיה הנדונה . ברוב המקרים היו המיפגשים שלנו דיונים בהם השתתפו כל הנוכחים , כאשר המראיינים נידרשים להביע את עמדתם ואת תוכניותיהם . השאלה המרכזית במרבית המקרים היתה " מה ניתן לעשות , " והיא הועמדה בפני כל הנוכחים . במספר מקרים נסתיים המיפגש בנסיון לייצור התארגנות , אם בצורת ארגון בעל מטרות אופראטיביות , ואם בצורת המשכת הדיון במסגרת של חוג רעיוני . צוות המראיינים מצא עצמו ממלא תפקיד של מקשר ומדווח בין קבוצות שונות של פעילים ברחבי הארץ , שפעלו כל אחת בפני עצמה , ללא ידיעה על הפרטים או על הקבוצות הפעילות האחרות , וללא קשר איתן . כתוצאה ממפגשים אלה אמנם נוצרו מספר קשרים בין אנשים וקבוצות במקומות שונים בארץ . במסגרת הפעילויות הללו נפגשנו , שוחחנו , התווכחנו ופעלנו עם מאות רבות של אנשים , דהיינו , עם מספר גדול בהרבה ממספר האנשים שראיינו והיקלט נו . מובן שכל אדם הוא אדם בפני עצמו , וכל קבוצה היא קבוצה בפני עצמה - עם דעות , רעיונות ותחושות משלהם . יחד עם זאת , יש לנו הרגשה ברורה כי הדעות והתחושות המובעות בראיונות שלפנינו אינן דעות ותחושות של מאה המרואיינים בלבד , אלא שהן משותפות , במידה רבה , לפחות למאות מן האנשים הנוספים שאיתם נפגשנו במהלך השנים האחרונות . חלק גדול מן האנשים שהקלטנו הינם פעילים - בין אם בועד עובדים , בועד שכונה , באירגון סטודנטים ובין אם בכתיבה ויצירה . מבחינה זאת אין הם מייצגים את כלל האוכלוסיה המזרחית בארץ , באותה מידה בה פעילים אינם הטיפוס האו פייני לאוכלוסיה כלשהי . רוב האנשים שאת דעותיהם נקרא להלן עשו בשלב כלשהו של חייהם את הצעד המכריע המפריד בין הרהורים ותחושות לבין ניתוח ופעולה . עם זאת יש לזכור כי הפרט איננו פועל בחלל חברתי . תחושותיו ומחשבותיו משותפות , בדרך כלל , לחלק גדול מסביבתו האנושית . נסיבות ביוגרא

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר