מבוא

עמוד:100

מוקד אירגוני ברור . יש להוסיף כי במקרים רבים מועלים רעיונות להתארגנות עצמית מתוך ספקנות רבה באשר ליכולתם של מזרחים להתלכד , וכן מתוך חוסר ביטחון ביכולתה של התארגנות כזאת לפעול למשך זמן ארוך מבלי שהמימסד יצליח לפורר או לשתק אותה על ידי "קנייתה . " ה מרואיינים והראיונות כדי לעמוד על מידת התהוותה של תודעה כלל מזרחית , היה צורך לכלול בין המרואיינים אנשים מארצות מוצא שונות . בחרנו בשלוש קבוצות המוצא המזר חיות הגדולות ביותר : המרוקאים , העיראקים והתימנים . את האנשים אותם רצינו לראיין הגדרנו באופן כללי ביותר כאנשי "אליטה פוטנציאלית . " ראינו בכך משמ עות כפולה : ראשית , היה ברור לנו שאין אנו רוצים לראיין את אנשי האליטה הנוכ חית , את אנשי המימסד העדתי - אנשי התאגדויות העולים השונות , הנציגים ברשויות המקומיות , במפלגות , בכנסת , במימשל ובממשלה . השיקול העיקרי היה שאנשים אלה , כפרטים וכקבוצה , הינם ברובם חלק מתהליך ה"השתלבות '' וה '' הת מזגות" הכרוך בתפיסת המודרניזאציה ; הם חלק מתהליך קבלתם של דפוסי פעולה " מודרניים , " שבהקשר הישראלי פירושם אשכנזיים , תוך וויתור על דפוסי פעולה עצמיים ואלטרנאטיביים . ידענו כי ראיון אנשים אלה יעלה תמונה התואמת - אם כי וודאי מתוך מידה גבוהה של ביקורתיות ואמביוולנטיות - את התמונה שמצ יירת הסוציולוגיה הישראלית . ידענו גם , כי את דיעותיהם של אנשי השכבה הזאת ניתן למצוא בכתובים , בלא צורך בראיונות . כוונה שנייה שעמדה מאחורי המושג "אליטה פוטנציאלית" היתה נםיון למצוא נשים וגברים הפועלים בתוך המיסגרות המרכזיות המאפיינות את חלוקת העבודה העדתית בישראל , ואשר הגיעו תוך כדי פעילותם זו לגיבוש עמדות עצמאיות וביקורתיות , וכתוצאה מכך מהווים , ברעיונותיהם ובפעילותם , קריאת תגר על המנהיגות הממוסדת . בהתאם לקו מנחה כללי זה , ראיינו פועלים , אנשי מושבים , סופרים ואמנים , נשים עובדות , עוזרות בית , פעילי שכונות , נערי רחוב , פעילים ופועלים בעיירות פיתוח . כמו כן ראיינו מספר פעילים בשתיים מהתנועות החברתיות פוליטיות שצמחו על רקע חלוקת העבודה העדתית שהתהוותה בארץ - "הפנתרים השחורים" ותנועת "עודד . '' כאמור , חיפשנו פעילים בכל אחת מן המסגרות הללו , כאשר הכוונה איננה דווקא לאנשים המשתייכים למסגרות פורמאליות כלשהן , אלא , בעיקר , לאנשים אשר מסיבות אלה או אחרות הגיעו למחשבה על המצב בארץ ולניתוח ביקורתי , שהוא צעד ראשון לקראת שינוי . השאלה כיצד מגיעים אל אנשים כאלה ניראתה בתחילה קשה ביותר . הקריטריון הקובע כאן איננו מידגם מקרי על פי רשימה כלשהי - רשימת תושבים , רשימת חברי אירגון נתון , וכיו '' ב - אלא עצם הפעילות או המחשבה הביקורתית . כיוון שלא מדובר באנשי ציבור ידועים , אי אפשר להיעזר בכלי התיקשורת . הדרך היחידה היא היכרות עם פעילים , המכירים פעילים אחרים , היכולים לכוון אל פעילים נוספים , וכך הלאה . ואמנם כך התפתח מסלול הראיונות , כמעין "מידגם כדור שלג" ( ליליאן רובין 6 , ל . ( 11 : 19

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר