|
|
עמוד:87
'' המעבר מהיותך בעל תודעה מעמדית להשתתפות בפעולה המיועדת להשיג מטרות מעמדיות הוא אוטומאטי - הפעולה כלולה בתודעה כחלק המעשי שלה . במסגרת המארקםיסטית אי אפשר כלל לדבר על פרולטאריון בעל תודעה אשר איננו נתון , בעת ובעונה אחת , בפעילות למיגור הקאפיטאליזם . פועלים שבליבם בוערת אש המרד - מורדים " ... ( שם : . ( 3 אין המאבק , על פי ניסוח זה , מאבק להגנה על דבר המצוי בתהליך הפיכה להווה ; אין זה מאבק למען הבאת דבר כלשהו לכדי הווייה . זהו מאבק נגד צורה הווה . אמנם , המאבק כשלעצמו יכול להיתפס כצורת הווייה חדשה - אך המרכי בים והנתונים העקריים של המאבק מתקיימים בתוך המציאות ההווה . אחרי ככלות הכל , זהו מאבק המתנהל בין פרולטאריון לקפיטאליסטים - שתי קאטיגר ריות מובהקות של ההווייה הקיימת . במילים אחרות - אם אנו תופסים פעולה כתכונה או מאפיין אנושי בסיסי - האדם איננו רק הווה , הוא גם פועל - הרי שמהניםוח דלעיל משתמע כי הפרו לטאריון מגיע למיצוי מלוא אנושיותו כאשר הוא מגיע לביטוי מלא של מה שהינו ; פועל , במלוא ביטויו , הריהו פועל לוחם . במאבק באה לידי מלוא ביטויה אנושיותו של הפועל . על מנת למנוע אי הבנות כל שהן , ברצוני להבהיר כאן כי אני רואה את המאבק כביטוי של אנושיות , ביטוי חשוב של יכולתו של האדם לפעול ולא רק להיות . המאבק הינו דחיית הדברים כפי שהם הווים , התנגדות למצב ההווה . השאלה שאני רוצה להעלות כאן היא אחרת - האם ניתן לראות במאבק את הביטוי העיקרי והממצה של הפעולה האנושית . האם ממצה המאבק את מלוא המשמעות של הפעו לה האנושית בכללותה , או שזוהי דרך הפעולה שאנו שומרים לפרולטאריון בלבדי האם אנו חשובים גם על הבורגני כאדם שמגיע למלוא ביטוי האנושיות שלו כאשר הוא מצוי במאבק עם הפרולטריון ? נראה לי שלא . נראה לי גם , שאנו מצויים שוב באותה נקודה אליה הגענו לגבי הגישות הקודמות : אנו מפנים שאלה אחת אל הקבוצה השלטת ושאלה אחרת , שונה , אל הקבוצה הנשלטת . את הפרולטאריון אנו שואלים על מאבק . גם את הבורגנות אנו שואלים על מאבק - אך בכך לא מתמצות כל השאלות שאנו שואלים אותה . ידוע שמארקס לא הגיע לידי הגדרה שיטתית של מעמד . בהיעדר הגדרה כזאת , הסתמכו ניתוחים מעמדיים במשך השנים על הגדרות שונות - חלקן מפורשות , חלקן לא . נראה לי כי ניתן לומר בהכללה שמרבית הפרשנויות ראו את מושג המעמד כמושג שמשמעותו העיקרית מצויה במישור של מאבק . דבר זה נובע , לדעתי , מן הנסיבות ההיסטוריות שבמסגרתן נערכו ניתוחים מעמדיים במאה האחרונה . הבעייה העיקרית שעמדה בפני המארקסיםטים היתה כיצד להביא את הפרולטאריון לידי מודעות למצבו , כצעד ראשון לקראת היצטרפותו למפלגות מהפכניות ולהשתתפותו במהפכות . במסגרת מאמץ זה הפכו פעולות מהפכניות ספציפיות לדוגמאות של ביטוי עילאי של תודעה מעמדית : המהפיכה הצרפתית , הקומונה הפריסאית , המהפיכה הרוסית , המהפיכה הסינית . במילים אחרות - ההתעסקות הקונקרטית של מארקסיסטים בבעיות הפרו לטאריון הביאה להגדרות של מעמד המבוססות באופן כמעט בלעדי על החוויות ההיסטוריות של מעמד זה . כיוון שהמארקסיםטים היו עסוקים באירגון פועלים והנהגתם במאבק עם הבורגנות , התמקד מאמץ ההגדרה של מעמד במישור המאבק .
|
|