|
|
עמוד:84
העבר . כמו בגישת התרבות , גם כאן הדגש הוא על מציאת ה"מדריך לחיים" המשמש את בני העדה בחייהם , אלא שאין זה "מדריך" המועבר מדור לדור , אלא "מדריך" המעוצב על ידי תנאי ההווה . גם כאן יש למידה מצד בני העדה - אלא שהלמידה , אם ניתן לומר זאת כך , היא למידה של תנאי ההווה , ולא למידה של מורשות דור ההורים . הדגש הוא עדיין על '' למידה . " הבעייה המרכזית בגישה זו , לדעתי , היא ראייתה את תנאי ההווה כנתונים ואי הכנםתם למערך המחקר הכולל . יש להניח כי הם נתפסים כנתונים ביוון שהקבוצה הדומינאנטית - ובארצות הברית הכוונה ללבנים - היא המעצבת את כיוון המערכת החברתית . אך גם אם נכון הדבר לגבי תקופה מסויימת , אי אפשר לראות מצב זה כחלק מההגדרה המושגית של העדתיות , שכן , ראיית התנאים כנתונים מעצם טיבעם מעוררת בעייה הדומה לזו שמצאנו בגישות הקודמות - אנו שואלים את הקבוצה השלטת שאלות בנושאי הכיוון , השליטה והיצירה , ואילו את בני העדה אנו שואלים שאלות של תרבות בלבד . טאלקוט פארסונס , אבי הגישה הפונקציונאליסטית בסוציולוגיה האמריקאית , כתב פעם כי עבור בני קבוצה עדתית , הזהות "מאפיינת את מה שהפרט הינו ולא את מה שהוא עושה ) " פארסונס , . ( 56 : 1975 אנשי גישה "ההווה כתרבות" היו מסכימים לקביעה זו . גישת "ההווה כתרבות" אינה שונה בעיקרה מגישת התרבות ומגישת הזהות , שכן כמותן היא רואה בעדתיות צורה של הווייה ולא מסגרת של פעולה . הפעולה שמורה , גם על פי גישה זו , לקבוצה השלטת . העדתיות והתודעה המעמדית נפנה עתה לגישה רביעית , זו הרואה את הבעייה העדתית כמיקרה פרטי במסגרת הכוללת של המאבק המעמדי בחברות קפיטאליסטיות . לגישה זו יש , לכאורה , תשובות לרוב דיברי הביקורת שהעליתי ביחס לשלוש הגישות הראשו נות , אולם , כפי שאנסה להראות , אין הדבר כך , שכן כמה מן הבעיות שמצאנו בגישות הקודמות מצויות גם בגישה זו . רק באמצעות ניתוח וניסוח מחדש של הבסיס המושגי של גישה רביעית זו ניתן להגיע לאלטרנאטיבה ממשית . ואכן , זוהי מטרתי בחלק זה של הפרק . נתחיל בציון הטיעונים המרכזיים של גישה זו . אוליבר ק . קוקס , סוציולוג כושי אמריקאי , טען כי יחסים בין גזעיים בימינו הינם בעיקרם יחסים בין מעמד פועלים לבורגנות ( קוקס , ( 336 : 1948 וכי הגיזענות הינה תופעה של הקפיטאליזם ( שם : . ( 322 ההבדל , לדעתו , בין יחסים בין גזעיים לבין יחסים מעמדיים - כאשר שני המעמדות משתייכים לגזע או לקבוצה עדתית אחת - הוא בכך , שבמצב בין גזעי הנטייה של הבורגנות היא לפרולטאריזאציה של עם שלם ( שם : . ( 344 בדומה לקוקס , טוען ניקולינאקוס כי ... " גזענות איננה אלא נוסח שונה של המנגנון שפותח על ידי המערכת הקפיטאליסטית ונוצל על מנת לשרת מטרות וצרכים ספציפיים" ( ניקולינאקוס , . ( 366 : 1973 הוא מוסיף כי :
|
|