פרק רביעי על משמעותה של עדתיות

עמוד:82

האם זוהי אלטרנאטיבה ממשית ? כלל וכלל לא . אך כיון שאנו מישתמשים בשתי שאלות שונות , אין אנו יכולים לראות זאת . לו עבדנו עם מערכת שאלות אחת , השווה לשתי הקבוצות , היינו בהכרח רואים כי ההלימה הפנימית והנורמאליות של האחת קשורה , בין השאר , לאי-ההלימה והלא נורמאליות של השניה , ולהיפך . נציין כי בישראל באה גישת הזהות לביטוי בכמה מעבודותיו של יוחנן פרס ( ראה פרס , , 1969 , 1968 ר ( 1976 וכן , בין השאר , אצל ו . זנר , ( 1963 ) י . שובל , ( 1966 ) י . הופמן , ( 1970 ) צ . שוורץ ( תשל"ה , ( ואברהם ושרני . ( 1976 ) גישת "ההווה כתרבות" מזה למעלה מעשר שנים - מאז מאבקי ה"כוח השחור" בארה '' ב בסוף שנות הששים , לערך - פועלת קבוצה של סוציולוגים ואנתרופולוגים אמריקאים להכנסת שינויים חשובים בגישת התרבות לשאלת העדתיות . טענתם העיקרית היא , שאין לראות בעדתיות רק המשך קיומו של מסר שמקורו בעבר , אלא גם צורת תגובה קבוצתית , שאם כי מקורותיה בעבר , היא מעוצבת בעיקרה על ידי נסיבות ההווה . הם יוצאים נגד התפיסה השלטת במדעי החברה בארה"ב שראתה את תרבות השחורים כחסרת הלימה והתאמה פנימית - בניסוח הקיצוני של אנשים כמירדאל ( 1944 ) או גלייזר ומויניהאן ( 1963 ) היא אינה קיימת כלל - וטוענים כי תרבות כושית אכן קיימת , וכי יש לה הגיון ומבנה פנימי משלה . הבעייה - לדעת אנשי קבוצה זו - היא שמדעני החברה חיפשו תרבות זו במקום הלא נכון , בעבר של השחורים , בזנחם את המשמעות המכרעת שיש לחוויות ההווה . כך , לדוגמא , אומר בלאונר , מראשוני מנסחי גישה חדשה זו , כי אין לומר שתרבות כושית איננה קיימת אך ורק מפני שאין גוף מגובש של ספרים ומיס מכים בהם ניתן לאתר אותה ; גישה כזאת משקפת , לדעתו , ... " גישה סטאטית למציאות חברתית ותרבותית . היא מניחה שהתרבות הכושית מצויה במלואה כבר עתה , כשהיא מגובשת במלואה , וכי יש רק צורך לאתר אותה במדוייק על מנת להבחין בין העיקר לתפל . אך אין הדבר כך - התרבות הכושית מצויה בתהליך התהוות . היא דינאמית , היא אינה מוצר מוגמר ) ' ... בלאונר , . ( 160 : 1970 בלאונר טוען כי התרבות הכושית מורכבת מהחוויות ההיסטוריות של השחורים כקבוצה עדתית מאז הגיעם לארצות הברית : העבדות , השיחרור , המורשת הדרר מית ( תקופת חייהם בדרום ארצות הברית , ( הגיזענות , המאבק לשיוויון זכויות . שנה לפני שכתב בלאונר את דבריו אלה , סיכם קייל את מחקרו על נגני בלוז שחורים במסקנה הבאה : " בניגוד לטענה הרווחת , השחורים הינם קבוצת המיעוט היחידה בארצות הברית שיש לה תרבות משלה . האלמנטים המעטים אר החשובים שנשתמרו מהמסר רות האמריקאיות , ניסיון העבדות , תולדות הדיכוי שלאחר העבדות , עלייתן מחדש של הארצות הלא לבנות וסירובה של החברה האמריקאית עד לזמן האחרון לאפשר אינטגראציה לשחורים - כל אלה חברו יחדיו , לטוב או לרע , ונתנו לשחורים מציאות

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר