|
|
עמוד:66
הם היישובים התעשייתיים הכפריים הממוקמים בחלקים שונים של המדינה , בעיקר בגליל . משום כך , המספרים הנוגעים להשקעות הניתנות לעיירות הפיתוח מרשימים פחות מכפי שניראו ממבט ראשון , ואין הם מספרים את הסיפור בשלמותו . השאלה העיקרית היא השפעתה של זרימת הון זו על מיבנה היחסים הכלכליים בין שתי העדות : או , במילים אחרות , השאלה המרכזית היא - מי נהנה מזרימת הון זה . הדבר הראשון שיש לציינו הוא שההסדרים המפורטים בחוק לעידוד השקעות הון , היוצרים מגוון רחב של תנאים מקילים למשקיעים , אינם מיוחדים לעיירות הפיתוח בלבד . הם חלים , במידות שונות , על מרבית ההשקעות בישראל , שכן הממשלה השלטת על שוק ההון היא הגורם העיקרי בפיתוח הכלכלי . מהרגע בו החליטה הממשלה לעבור מהעדפת החקלאות לפיתוח תעשייתי מהיר , עשתה כל שביכולתה על מנת למשוך הון ויזמים ( נוסף ליזמות עצמית שלה . ( הממשלה נתנה הלוואות פיתוח בריבית נמוכה , הגנה בפני תחרות זרה , תנאים סלקטיביים נוחים לייבוא חומרי גלם , תנאים נוחים לפעולות במטבע זר , הנחות ופרמיות לייצוא , מענקים להכשרה מקצועית , השתתפות במחקר שווקים וכן פעלה להחלשת התחרות בענפי ייצור מסויימים ( אהרוני , ; 355 : 1976 הלוי וקלינוב מלול : 1968 / פרק . ( 3 מדיניות הממשלה להכוונת הון לאיזורי פיתוח היא רק חלק מפעילותה הכוללת כגורם הפיתוח הכלכלי המרכזי בארץ , בעיקר באמצעות שליטתה על זרימת ההון . אולם הממשלה אינה יכולה , כמובן , לפעול בכוחות עצמה . יזמות ישירה מהווה רק חלק קטן מהשקעות הממשלה . מרבית ההון זורם ליזמים פרטיים או " ציבוריים . " בישראל , כמו במרבית המדינות , פירושו של דבר אינו מספר אין סופי של יזמים עצמאיים , אלא קבוצה קטנה יחסית המרכזת בידיה את השליטה על מרבית ההון . במחקרו על קבוצות הבעלות הגדולות בישראל , מגיע אהרוני למסקנה שדרך טיפולה של הממשלה בזרימת ההון נותנת העדפה ומקדמת את כוחן הכלכלי של הקבוצות הגדולות ( אהרוני , . ( 358 : 1976 הקבוצות הגדולות כוללות מיפעלים הסתדרותיים שונים , שבמרכזם עומד " בנק הפועלים ;'' את קבוצת "בנק לאומי , " המצוי באורח רישמי בשליטת הסוכנות היהודית,- את קבוצת "בנק דיסקונט ; " וכן קבוצות שונות אחרות , כגון "כלל , " " החברה לישראל" וקבוצת סחרוב . לרשימה זו ( המתייחסת , ( 1972-ל מוסיף אהרוני תאגידים בקנה מידה קטן יותר , כגון "עלית " , " אמפא '' ו"ישראל הולדינגם" לתאגידים אלה ולדומיהם , מופנה הסיוע הכספי של ההשקעות הממשלתיות בעיירות הפיתוח . תאגידים אלה הם בעלי המפעלים הגדולים ביותר שנוסדו בעיירות הפיתוח . לדוגמא , מיפעלי המיכרות והמינרלים בדרום - מיפעלי תמנע , מיפעלי ים המלח , מיפעלי הפוספטים באורון - שייכים כולם לתאגידים ממשלתיים , בבעלות ההסתדרות נמצאים מפעל הפלדה בעכו , "מכתשים" בבאר שבע , "סולתם" ביקנעם , וכן גם מיפעלים שונים לעיבוד תוצרת חקלאית ברחבי המדינה . בבעלותן של קבוצות פרטיות נמצאת חברת "ממתקי נצרת" ( קבוצת עלית ;( מיפעלי הטקסטיל ' . ' גיבור '' בקרית שמונה , טבריה , עכו , כרמיאל ובמקומות אחרים ( קבוצת גיברשטיין-רוזוב ;( מיפעלי הטקסטיל "כיתן" ( קבוצת '' כלל ;( " ומיפעלי הטקסטיל "פולגת" בקרית גת ( משפחת פולק . ( מכאן , שהמסקנה העיקרית בקשר למיבנה השקעות ההון בעיירות הפיתוח היא שלמזרחים בעיירות אלה יש עליו שליטה מועטת ביותר . כמעט בכל המקרים
|
|