|
|
עמוד:29
הביניין ענף הבנייה מילא מאז ומתמיד בכלכלת הארץ תפקיד מיוחד הקשור קשר הדוק עם העלייה , גלי העלייה הגדולים בתקופת היישוב הביאו איתם גיאות כלכלית , אשר התבטאה בראש ובראשונה בהתרחבות ענף הבנייה . שילוב ההון שהובא על ידי העולים , כוח עבודה לבנייה וביקוש של בתי מגורים הוא שעמד מאחורי התפקיד המרכזי שמילא ענף זה בפעילות הכלכלית . עם קום המדינה נוצר מצב דומה . ביקוש מיידי ונרחב לבתי מגורים נוצר כתוצאה מגל גדול מאוד של עולים וכן ממחסור חמור בדיור ביישוב הוותיק עוד משנות מלחמת העולם השנייה . בניגוד לתקופה שלפני קום המדינה , בא חלק ניכר ממימון הבנייה ממקורות ציבר ריים . העלייה יצרה ביקוש לביניין ובמקביל סיפקה חלק ניכר מכוח העבודה בענף . הענף תרם לתעסוקת העולים בתנאים בהם הגיע פיתוח החקלאות לרוויה והתעשייה טרם התפתחה במידה מספקת . כתוצאה מתנאים אלה עלה משקלו היחסי של ענף הבנייה בכלכלה הישראלית באופן משמעותי על משקלו בארצות קפיטאליס טיות אחרות . ההשקעות בבנייה היוו 19 ° / 0-18 ° / 0 מכלל התוצר הלאומי הגולמי ב 1956 וב 1965 לעומת 9 % עד 13 % בארצות מערב אירופה בשנים אלה . הבדל דומה היה בהשקעות לבניית מגורים . בישראל היוו השקעות אלו 1 ° / 0 ו מהתל '' ג ב 1956 ו 9 ° / 0 ב , 1965 לעומת 5 ° / 0 6 ° / 0 במערב איריפה . גם משקלו היחסי של הענף בתע סוקה היה גדול יותר בישראל : 0 ° / 0-כ ר מכלל כוח העבודה הועסקו בבנייה , לעומת 6 % 8 ° / 0 במערב אירופה ( משרד ראש הממשלה , . ( 493 : 1968 למרות מיתון בבנייה בין השנים 1952 , 1954 הלך השטח שנבנה מדי שנה וגדל באופן רצוף : ב 1949 נבנו 843 , 000 מ"ר , ב 2 , 145 , 000 - 1955 מ '' ר , ב ' , C 2 , 985 , 000 - 1960 וב - 1962- 3 , 373 , 000 מ"ר ( למ"ס . ( 464 : 1973 ההתרחבות הניכרת של ענף הבנייה בכללותו ומשקלו הרב במשק הישראלי מחייבים בדיקה של הגורמים השונים בתוך הענף וההתפתחות הדיפרנציאלית שלהם . יש לבדוק מה היו יעדי הבנייה ומה היתה הדיפרנציאציה הפנימית בטיב הבנייה . יש לבדוק את תנאי העבודה של העובדים אשר ביצעו את העבודה , ואת צמיחתם ורווחיהם של הגורמים אשר שלטו בפעילות הכלכלית בענף . יש לבדוק את תפקידה של המדינה , הן כגורם בונה והן כגורם מממן , ואת היתרון הדיפרנציאלי שהפיקו גורמים שונים מהתפקיד שמילאה המדינה . במילים אחרות , אין להסתפק בשאלה כמה מטרים מרובעים נבנו כל שנה , אלא יש לשאול - מה נבנה , על ידי מי ובאיזו תמורה ? ניפנה תחילה לדיון במאפייני הבנייה למגורים , שלה היה חלק נכבד בכלל מאמץ הבנייה . 54 ° / 0-כ מכלל ההשקעות בבנייה יועדו לבנייה למגורים ( משרד ראש הממשלה , 85 ° / 0 ;( 492 : 1968 מכלל השטח שנבנה היה לבנייה למגורים . דגש זה על בנייהלמגורים נבע , הן מצפיפות הדיור של האוכלוסיה הוותיקה והן מצרכי הדיור של העלייה הגדולה . מכאן , שעלינו לשאול האם צרכי דיור אלה סופקו בצורה שווה או שמא היה אי שוויון שיטתי ברמת הדיור שסופקה לקאטיגוריות שונות באוכלוםיה . האבחנה החשובה בסוגיה זו היא בין בנייה ציבורית ובנייה פרטית . הכוונה בבנייה ציבורית היא לבנייה ביוזמת הממשלה , המוסדות הלאומיים והרשויות
|
|