|
|
עמוד:25
באותה תקופה כ 1 , 200 ל"יל כלומר , בממוצע הגיעה ההכנסה ל 20 ° 0 / מערך ההשקעה ( חורין , . ( 50 : 1963 ענף ההדרים מדגים באופן ברור את חלוקת העבודה והרווחים בין פרולטא ריון מזרחי עונתי העובד בשכר נמוך , לבין בעלי הפרדסים , שנימנו ברובם על האוכלוסיה האשכנזית הוותיקה , הנהנים מסיוע ממשלתי נרחב ומרמת רווחיות גבוהה . נזכיר בקצרה ענף נוסף שהיה עתיר עבודה בלתי מקצועית והוא - גידולי התעשייה . לאחר שנות החמישים הראשונות , כשהתמלא המחסור החמור בירקות וכפירות , החלו בפיתוח גידולי תעשייה אשר יוכלו להחליף מוצרי יבוא - בעיקר סוכר , שמנים וכותנה . ייצור מקומי של חומרייגלם אלה היווה תרומה חשובה למאזן התשלומים , ולפיכך זכה בעזרה ממשלתית ניכרת שהיתבטאה בתיאום הייבוא עם הייצור המקומי וכן במדיניות המחירים והתמיכה . הרווחיות בשלבים ההתחלתיים לא היתה גבוהה , אולם אין ספק כי הענף היה כדאי לאור התרחבותו המהירה . הכותנה שהוכנסה ב 1954 באופן ניסיוני , הגיעה תוך עשר שנים ל 129 , 500 דונאם ולייצור של כ 20 , 000 טון . התפתחות דומה חלה בסלק הסוכר ובבוטנים ( משרד ראש הממשלה , . ( 320-319 : 1968 בכל הגידולים האלה ישנה שונות ניכרת בגובה הרווחים על פי היבול לדונאם . גודל היבול מושפע מרמת המיכון , דבר הנותן עדיפות לקיבוצים ולחוות על פני המושבים החדשים שגידלו בתחילת שנות השישים כ 40 ° / 0-38 ° / 0 מהבוטנים וסלק הסוכר ורק אחוז קטן ביותר של הכותנה ( גלעדי , . ( 49 : 1970 פיתוח תשתית בשנות החמישים נטלו מזרחים רבים חלק גם בעבודות פיתוח של התשתית החקלאית . נוכח אבטלה גדולה , אירגן משרד העבודה ומימן עבודות יזומות בקנה מידה גדול , כשחלק ניכר מעבודות אלה כוונו לפיתוח תשתית חקלאית . ימי עבודה רבים הוקצבו להכשרת שיטחי קרקע באמצעות עבודות ניקוז , שימור קרקע , סיקול וחידוש שטחים נטושים . כמרכן בוצעו מיפעלי השקאה בהיקף ניכר וניטעו כ 35 , 000 דונאם יער על ידי הקרךהקיימת לישראל . בעבודות אלה בלט ביותר חלקם של העולים המזרחים 75 . 1 % - מכלל עובדי הייעור , לדוגמא , היו עולים מזרחים , לעומת 14 ° / 0 עולים אשכנזים ( למ"ס , : 1963 לוח . ( 39 עבודות הפיתוח - עבודות שנקראו באותו זמן בשמות שונים , "עבודות ציבוריות '' , " עבודות יזומות" או "עבודות דחק" - נועדו בעיקר לספק תעסוקה לעולים . העבודות מומנו על ידי תקציבים ממשלתיים ולעתים על ידי הלוואות מיוחדות שניתנו לרשויות מקומיות . מבלי להיכנס לדיון כללי על שיטת העבודות היזומות , נאמר כי היו אלה עבודות שעצם עריכתן ואופן ביצוען נועדו לספק מקומות עבודה ובכך להימנע משיטות תמיכה אחרות . עם זאת , מסכימים גם שוללי השיטה ( רביב , ( 24 : 1951 וגם מחיי ביה ( ראה כוכבי , , ( 43 : 1958 כי חלק הארי של עבודות אלה היוו עבודות פיתוח אשר יצרו תשתית כלכלית וערכים כלכליים . ב , 1950 / 51 כשהחלו העבודות היזר מות כמדיניות תעסוקתית , היו 18 ° / 0 מימי העבודה בעבודות אלה בחקלאות , ר 82 % ב " שיפור שירותים ציבוריים . " חלקה של החקלאות עלה במהירות , וב 1952 / 3
|
|