|
|
עמוד:7
של התנועות הללו היווה סתירה לטיעון של הפונקציונאליםטים כי תהליך המודר ניזאציה - פיתוח מדעי , השכלתי , טכנולוגי ותעשייתי - יגרור בעקבותיו שוויון גובר בין חלקי החברה השונים . הוא הדבר באשר למצב הבינלאומי : אי השוויון המתמשך - ואף גובר - בין ארצות "העולם השלישי" לבין ארצות אירופה וצפון - אמריקה מהווה סתירה לטיעונם של הפונקציונאליסטים כי החברות ה"מסר רתיות" מצויות בתהליך של "מודרניזאציה" שסופו להביא לכך כי תהיינה דומות לחברות ה"מפותחות . " הוגי דיעות ומדעני חברה רבים החלו לתהות מדוע אין מאמצי המודרניזאציה מביאים לשוויון גובר : אולי נובע הדבר מכך שתהליכי ה"פי תוח" וה"מודרניזאציה" הם בלתי שוויוניים מטיבעם ? אולי מניבים תהליכים אלה תגמולים שונים - ובלתי שווים - לקבוצות השונות הנוטלות בהם חלק ? שאלות זהות ניתן לשאול באשר למצבם של המזרחים בישראל . אייזנשטאדט ותלמידיו טענו כי תהליך המודרניזאציה - על השוויון והדימיון הגוברים בין העדות הכרוכים בו - הוא בלתי נמנע . מדוע , אם כן , מוצאים אנו לאחר שחלפו יותר משנות דור מאז העלייה ההמונית של יהודי המזרח חוסר שוויון כה גדול ובתחומים כה רבים בינם לבין האשכנזים ? מדוע מופיעים בעקביות גלים של מחאה ? אולי התשובה על כך היא שתהליכי ה"פיתוח" בהם משתתפים המזרחים בארץ מעניקים להם תגמולים פחותים מאלה שזוכים להם האשכנזים ? אולי התשובה על כך היא שחזון השוויון שלתהליך ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה" איננו אלה מיתוס ? השאלות הללו הובילו קבוצה של סוציולוגים וכלכלנים במקומות שונים בעולם לגבש ניתוח אלטרנאטיבי לזה של הפונקציונאליסטים . הם פיתחו הסבר שונה באשר לעלייתן והתגבשותן של החברות ה"מודרניות" במאות השנים האחרונות , וכן גם הסבר שונה באשר לטיב היחסים בינן לבין החברות ה"לא מודרניות . " חלק מהם השתמש בהסבר החדש על מנת להגיע להבנה טובה יותר של אי השוויון המתמשך בין עדות שונות בתוך מדינה אחת . הגישה שפיתחו אנשים אלה ידועה בשם "גישת התלות" ( פראנק , ; 1969 ; 1967 ואלרשטיין , ; 1974 דום סאנטוס , . ( 1973 אציג להלן את הטיעונים העיקריים של גישה זו , וכן את השאלות המרכזיות שהיא מעלה באשר לטיב היחסים בין מזרחים ואשכנזים בישראל . הטענה הבסיסית של גישת התלות היא שניתוח סוציולוגי המתמקד ב"חברה , " והרואה את עולמנו כמורכב מ"חברות" נפרדות ונבדלות , מתעלם מהיבט חשוב ביותר של היחסים החברתיים בתקופתנו , והוא - שרבות מחברות אלה קשורות ' הדדית בתוך מערכת עולמית קפיטאליםטית . ההשתתפות במערכת זו קובעת לא רק את סוג היחסים בין חברות , אלא אף את אופיו של המבנה החברתי בתוך כל אחת מהן . החוקרים במסגרת גישת התלות עוסקים בשאלת התפתחותה של מערכת עולמית זו וטיבה , במקומה של כל חברה לאומית במערכת , ובהשפעת המערכת על המיבנה הפנימי של כל חברה וחברה . בעלי גישה זו אומרים כי הקפיטאליזם צמח מלכתחילה כמערכת שכללה מספר חברות לאומיות שביניהן התפתחה חלוקת עבודה . טיבה של חלוקת העבודה היה כזה , שחלק מן החברות במערכת פיתחו מיבנה פנימי אותו אנו מזהים כיום כ"מודרני ; ' או "מפותח , " בעוד אחרות פיתחו מיבנה פנימי אותו אנו מזהים כיום כ"לא מודרני , " או "מתפתח . " דהיינו- הרמה הגבוהה של "מודרניזאציה" של חלק מן החברות כרוך ברמה נמוכה של "מודרניזאציה" של האחרות ; ה"פיתוח" של
|
|