|
|
עמוד:13
הוא עוד קרוב כל כך , מתוך חיבה או מתוך תרעומת , לאותו עולם , שאינו מרגיש באמנות הגדולה [ ... ] רגש הקורא המערבי הוא ער יותר בנידון זה , והוא נהנה מיצירות אלה הנאה אמנותית גדולה , ומוצא בהן יחד עם זה את האמצעי החשוב ביותר להתקרב לעמו ולעברו - " . תבנית נפשית ומנטלית זו היא שאפשרה את היווצרות המגע בין קרויאנקר לעגנון ולכתביו . יש גם לזכור , כי בשנת 1930 יצא קרויאנקר לפולין , מתוך שאיפה ( האופיינית למדי אצל אינטלקטואלים יהודים בדור הזה ) להכיר מקרוב את יהדות מזרח אירופה . מתוך עדות על מסע זה ניתן ללמוד , כי המפגש עם יהדות פולין עשה עליו רושם רב , וייתכן שהיה בזה משום הנחת יסוד נוסף להתעניינותו בכתבי עגנון — סופרה המובהק של יהדות מזרח אירופה . לראשונה ביטא קרויאנקר את זיקתו לעגנון עוד בשנת , 1919 וזאת ברשימת ביקורת קצרה על 'והיה העקוב למישור' שהופיע שנה קודם לכן בגרמנית . אולם עבודתו השיטתית על כתבי עגנון החלה רק לאחר עלייתו לארץ ישראל . תחילה עסק בתרגום מעברית לגרמנית : ב 1934 נתפרסמו תרגומיו לסיפורים 'על אבן אחת' ו'הדרשה , ' ושנה לאחר מכן — ב — 1935 'גזילת המת או שמן זית זך . ' תרגומים של שלושה סיפורים נוספים , כולם משנות השלושים — 'האוטובוס האחרון , ' 'התעודה , ' ו'ידידות' ( מן המחזור 'ספר המעשים — ( ' גנוזים עד היום הזה בארכיונו של קרויאנקר , ומשום מה לא הגיעו לכלל פרסום . לאחר מכן בא תורה של כתיבת ביקורת , בכלל זה חיבור מונוגרפיה על עגנון , שאת רובה כתב קרויאנקר במהלך חודשי הקיץ והסתיו של שנת , 1937 בעת שהותו בעיירה סט . וולפגנג שבהרי אוסטריה . וזו לשון מכתבו לעגנון מיום 31 באוגוסט : 1937 אדון עגנון היקר והנכבד , הנני מפחד שתחשוב כי שכחתיך כבר במרחקים . אבל אין כך הדבר אלא מפני שאני עוסק כל יום ויום בפייטן הידוע המקשה עלי את העולם , שכחתי שהוא גם איש חי הדר במקום מסוים
|
|