דרכו של גוסטב קרויאנקר אל יצירת עגנון

עמוד:10

ובתרגום עברי . ב 1937 פרסם קרויאנקר ספרון עברי מנוקד על תולדותיה של יהדות גרמניה , 'עליה וירידה ביהדות הגרמנית , ' שנועד בעיקרו לשמש תלמידים ובני נוער " . במשך שנות ישיבתו בארץ המשיך קרויאנקר בכתיבת פובליציסטיקה — בעברית ובגרמנית . מאמריו העבריים בשאלות השעה פורסמו בעיתון 'הארץ' מאז שנות השלושים , ולימים בעיתון 'עמודים , ' שבועונה העברי של 'עליה חדשה , ' שהוא שימש עורכו . בעוד שבמאמריו ב'עמודים' נזקק קרויאנקר בעיקר לנושאים מקומיים , תוך טיפוח העמדות והערכים של הקבוצה החברתית שייצג ( יוצאי גרמניה , ובעיקר סיעת 'עליה חדשה , ( ' הרי שמאמריו ב'הארץ' — שנכתבו ברובם במהלך מלחמת העולם השנייה — נגעו בחלקם הגדול בשאלות פוליטיות , חברתיות ואידיאולוגיות כלל עולמיות , הנגזרות מתוך הפרובלמטיקה המיוחדת של תקופה זו . בארץ השתתף קרויאנקר באופן פעיל בעיתון 'ידיעות התאחדות עולי גרמניה ואוסטריה' , ( Mitteilungsbiatrn ) וכן ייסד וערך ( יחד עם רוברט וולטש ) את , Jiidische Welt Rundschairn עיתון בשפה הגרמנית , שנועד לשמש ביטאון ציוני מרכזי של היהודים דוברי הגרמנית בארץ ומחוצה לה . בתוך כך הרבה קרויאנקר לגלות עניין בספרות העברית החדשה , שלה ייחס תפקיד מרכזי כתהליך התחייה הרוחנית של העם היהודי השב למולדתו ההיסטורית . ישעיה תשבי , שהיה מורו לעברית לאחר עלייתו לארץ ישראל , העיד עליו כי מכלל לימודיו בקריאת טקסטים עבריים הקדיש את רוב זמנו ומעייניו להכרת הספרות החדשה : ' בתחום זה ביקש לשמוע את קולה של היהדות המתחדשת ולראות את העיצוב האמנותי של פני הדור . ' ככל שנתחדדה הכרתו של קרויאנקר בדבר הפרידה הבלתי נמנעת של היהודים מגרמניה ומן התרבות הגרמנית , כן גברה אמונתו בצורך להורים את האנרגיה האינטלקטואלית של היהודים לעבר הספרות הנכתבת בלשון העברית . בסדרת פולמוסים עם סופרי התפוצה היהודיים הכותבים גרמנית ( ליאון פויכטוונגר , קורט טוכלוסקי וארנולד צווייג ) מעלה קרויאנקר על נס את המאבק ההירואי לפיתוחה של ספרות עברית , שלה הוא קורא 'הספרות שלנו , ' ובהקשר זה הוא מכריז : 'זו המטרה העליונה של מפעלנו הציוני י להחזיר לרוח היהודית השורשית את

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר