|
|
עמוד:206
להתגאות בשיעור הגבוה של תלמידי תיכון , ולהתברך בכך שהם "לא ברחוב . " מבחינה פוליטית , אין ספק שזהו הישג משמעותי ביותר : הראיה לכך היא שדי היה בו כדי להשקיט את רגשות הקיפוח של תושבי השכונות ועיירות הפיתוח , שבניהם ובנותיהם לא הצליחו להגיע בשנות החמישים והששים לחינוך תיכון . אלא שמעבר למישור הפוליטי השטחי , החינוך המקצועי הוא בבחינת אחיזת עיניים , עבור כל הצדדים השותפים לו . ראשית , אותם מיגזרים במשק הזקוקים לצעירים וצעירות בעלי הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה מגלים שוב ושוב כי אינם יכולים להסתמך על בתי הספר המקצועיים . צה"ל , לדוגמא , מתריע לאחרונה כי "מטוסים יתחילו ליפול עקב דרדור ברמת בוגרי החינוך הטכנולוגי המגיעים לצה"ל" ( הארץ , . ( 23 . 3 . 90 הטכניון , מי שאמור היה להיות ה"קונה" העיקרי של בוגרי החינוך הטכנולוגי , מעדיף דווקא בוגרי תיכונים עיוניים טובים , ואף הפסיק להעניק בונוסים למועמדים בעלי תעודות בגרות עם מספר יחידות גבוה במקצועות הטכנולוגיים ( הארץ , . ( 26 . 3 . 90 ; 23 . 3 . 90 אנשי הטכניון מצהירים כי "ההכשרה ביישומי הטכנולוגיה , שנותן בית הספר הטכנולוגי , היא חשובה מאוד , אך לא כתחליף להכשרה בסיסית במדע ובמתימטיקה , מפני שהלימודים בטכניון ובאוניברסיטאות הם לימודים עיוניים" ( הארץ , . ( 26 . 3 . 90 מרבית בתי הספר המקצועיים אינם מעניקים לתלמידיהם הכשרה טובה במדע ובמתימטיקה . הטכניון , הנוהג לפי אמות מידה משלו , לא מתקשה לעמוד על טיבה של " המסגרת" שהפוליטיקאים כה מתגאים בה , וחושף את מדיניות החינוך המעמדית במערומיה . ההורים והתלמידים , מצידם , הפנימו במהלך שני העשורים האחרונים את העמדה המחייבת חינוך מקצועי , בנוסח "טוב שיהיה מקצוע ביד . " בית הספר המקצועי , שהוא לרוב בית הספר התיכון היחיד בנוף השכונתי , הפך מכורח לערך . וערך זה יש לו , כמובן , על מה להסתמך : שיעור בעלי תעודת הבגרות העיונית בשכונות הוא מזערי ; שיעור אלה שנכשלו בדרכם אליה הוא גדול . כשלון זה יוצר תמריץ ללכת בדרך "הבטוחה , " בייחוד כאשר הדבר נעשה במסגרת בית ספר "שלומדים בו לבגרות . " דבר שני —רבים מן המצליחים בשכונות ובעיירות הפיתוח רכשו את מעמדם שלא בדרך ההשכלה . בעלי חנויות ומסעדות , קבלנים למיניהם , בעלי בתי מלאכה מבוססים —כל אלה מהווים מודל אלטרנטיבי לזה הרווח בשכונות המבוססות . זהו מודל המצביע על אפשרות של הצלחה גם ללא השכלה פורמאלית . הורים ותלמידים בשכונות ובעיירות הפיתוח גם לא יודעים , לרוב , מהו המגוון המלא של האפשרויות הלימודיות , ואף לא מהו המעמד
|
|