פרק שמיני צפון ודרום

עמוד:186

שגברה הנטיה ללימודי המשך גבוהים בתנועה הקיבוצית הורגש ביתר חריפות הצורך בבחינות הבגרות כתנאי התקבלות לאוניברסיטאות ... על כן גבר —ביחוד למן סוף שנות ה , 60 הלחץ מצד הורים וחניכים להנהגת בחינות בגרות למעוניינים " ... ( שם . ( 183-182 : בתנועת הקיבוצים של מפא"י , איחוד הקיבוצים והקבוצות , הונהגו אז הבחינות בכמה בתי ספר איזוריים . למעוניינים ( שם : שם . ( בקיבוץ הארצי , תנועת הקיבוצים של מפ"ם , שנחשבה לאדוקה יותר כדבקותה בערכי השוויון , התנהל סביב הבחינות דיון ממושך , שהוליד תכנית ניסוי ב 12 מתוך 17 מוסדות החינוך התיכון של התנועה . על פי אותה תכנית ניתן לתלמידים המעוניינים בכך לגשת , לאחר הכנה משלימה , לבחינות הבגרות . ואולם לאחר שלוש שנות ניסוי , שבמהלכן ניגשו לבחינות כ 40 . 9 ' 0 מבני ובנות המחזור , הוחלט לבטל את הבחינות , לאחר שרוב התלמידים והמחנכים הסכימו כי יש להן השפעה שלילית על מערכת היחסים בתוך המוסד החינוכי , כמו גם על היחס ללימודים ( שם . שם . ( אלא שהחלטה זו לא היה בה כדי לחולל שינוי במגמה הגוברת של צעירי וצעירות הקיבוצים להמשיך בלימודים גבוהים , ואף לא על אפשרויות הקבלה שלהם לאוניברסיטאות : "מה שהקל על ההכרעה לבטל את בחינות הבגרות במוסדות החינוכיים של הקיבוץ הארצי ... הוא הנהגת ה'מכינות הקדם אקדמיות' על ידי האוניברסיטאות , המאפשרות לחניכים להתקבל לאוניברסיטאות על ידי לימוד מרוכז ומודרך ולא בדרך בחינות הבגרות החיצוניות" ( שם . ( 184 : המכינות הקדם אקדמיות , יש להוסיף , הוקמו על ידי האוניברסיטאות באותן שנים מתוך רצון מפורש למשוך את צעירי וצעירות הקיבוצים והמושבים , ובמקרים מסויימים אף תוך הסכם מפורש עם ראשי ההתיישבות העובדת . כיום , רוב רובם של בתי הספר התיכוניים הקיבוציים מכשירים את תלמידיהם לקראת בחינת הבגרות . תהליך דומה התרחש במערכת החינוך הממלכתית דתית . מערכת זו התמקדה , במשך שנים , בחינוך היסודי , והזניחה את בית הספר התיכון . רק בסוף מלחמת העולם השנייה פיתחה תנועת "המזרחי" מוסד חינוך תיכון התואם את ערכיה —הישיבה התיכונית . דגם זה של "מוסד תורני חינוכי ארבע שנתי , המאפשר לבוגריו הן המשך לימודים תורני בישיבות גבוהות לסוגיהן והן המשך לימודים אקדמי באוניברסיטה או בטכניון" ( בר לב , , ( 232 : 1978 ביטא את "דרך ההסתגלות של החינוך הדתי ל'תנאי השוק' בחברה הישראלית" ( שם : שם , ( ובעיקר את הרצון ליצור "אינטליגנציה דתית שתוכל להשתלב בעמדות השפעה מגוונות ופרודוקטיביות במערך הבטחתי הכלכלי והחברתי של החברה היהודית במדינת ישראל" ( שם . ( 248 : הישיבה התיכונית הראשונה , מדרשיית נע"ם , הוקמה ב . 1945 ב 1953 היו 7 ישיבות

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר