|
|
עמוד:166
בעקבות כך החל גדל גם מספר הסטודנטים הערבים . עד ל 1974 היוו סטודנטים ערבים 2 אחוזים בלבד מכלל הסטודנטים הישראליים ; באותה שנה החל שיעור זה גדל , ושנים ספורות לאחר מכן הוכפל —לארבעה אחוזים ( מרעי , ; 23 : 1978 לוסטיק , . ( 148 : 1986 אך לאחר הקפיצה הגדולה של שנות השבעים באו התייצבות וקצב גידול איטי יותר . ב 1987 היוו הסטודנטים הערבים כ 5 % מכלל הסטודנטים בישראל ( האדץ , . ( 22 . 5 . 87 בתחילת שנות השמונים , רוב הסטודנטים הערבים היו עדיין גברים ; שיעור הנשים בקרבם הגיע ל 31 % > ( מרעי , . ( 57-. 1985 אם נבחן את השינוי שחל בחינוך הערבי בישראל בעקבות מלחמת ששת הימים , נמצא כי בקווים כלליים ביותר הוא מקביל לזה שחל בחינוך בישובים המזרחיים י שכבה קטנה , יחסית , של המעמד הבינוני הצליחה לפלס את דרך בניה ובנותיה אל החינוך התיכון ואל האוניברסיטה , בעוד שהרוב נותר מאחור , ללא סיכויים ממשיים להכנס בשערי המוסדות להשכלה גבוהה . בשנת 1987 היו 8 , 000 תלמידים ערבים בכיתות י"ב ( שתים עשרה שנה קודם לכן התחילו בכיתה א' כ ; 16 , 000 למ"ס , שנתון סטטיסטי , 1976 לוח כ"ב . ( 17 / מתוכם , 6 , 600 היו בתיכון עיוני—המספק את מרבית המועמדים הממשיים לתעודת בגרות ( למ"ס , שנתון , 1988 לוח כ"ב . ( 17 / באותה שנה ניגשו לבחינות הבגרות 5 , 200 תלמידים ותלמידות ערבים 53 % ) בנים , 47 % בנות ) —כ 4 , 800 בנתיב העיוני וכ 400 בנתיב טכנולוגי . רק מעט פחות מחצי מתוכם הצליחו : כ 2 , 300 מבוגרי העיוני , וכ 100 מבוגרי הטכנולוגי ( למ"ס , הודעה לעתונות . ( 19 . 6 . 89 לפי נתונים של , 1985 רק 3 . 09 $ , מן הערבים בני 24-20 למדו באוניברסיטה , שיעור כמעט זהה לזה של יהודים מזרחים ילידי הארץ , ונמוך באופן משמעותי מזה של אשכנזים ילידי הארץ ( ר' פרק מבוא . ( הנהנים העיקריים מן הקפיצה הגדולה של שנות השבעים היו בני המעמד הבינוני הערבי , ובראש כולם , בני ובנות המעמד הבינוני הנוצרי . לנוצרים היתה תשתית עצמאית שאיפשרה את הקפיצה , הלא היא רשת בתי הספר היסודיים והתיכוניים של הכנסיות , על כתותיהן השונות . מרשת זו נהנים גם בני משפחות מוסלמיות ודרוזיות , המסוגלות ומוכנות לעמוד בשכר הלימוד . בתי הספר הנוצריים הם חל ק ממה שקרוי בפרסומים ממשלתיים "מוסדות חינוך לא רשמיים" ו הכוונה היא לכך שאינם מוחזקים על ידי המדינה או על-ידי רשות מקומית , אלא על ידי עדות דתיות . המדינה נותנת להם תמיכה כספית קטנה , והם נהנים ממידה רבה של עצמאות . מפקח משרד החינוך רשאי לבקר בהם , אך אין לו זכות לדרוש שינוי בתוכנית הלימודים , בהרכב המורים או בהנהלה הפנימית של בית הספר ( צרצור , . ( 490 = 1985
|
|