|
|
עמוד:151
בפרשת "שכון המזרח" בראשון לציון , כאשר הורים מזרחים בני המעמד הבינוני היו בין הפעילים למניעת קבלתם של תלמידים מזרחים משכונה הכלולה בפרוייקט השיקום . עשר שנים לאחר החלת הרפורמה מצא שר החינוך זבולון המר צורך להקים ועדה ציבורית שנדרשה לבדוק . בין השאר . מדוע אין הרפורמה מתבצעת בשלמותה . בשנת , 1983 חמש עשרה שנה לאחר החלתה , הקיפה הרפורמה רק כ 50 % מן התלמידים בכיתות ט- 'ז . ' קצב הביצוע השנתי הלך וירד עם השנים , מ 596 לשנה בשנים 1973-1969 ל 3 . 59 & בשנים , 1978-1973 ול 1 . 4 % > בשנים 1983-1978 ( משרד החינוך והתרבות , . ( 7 : 1983 בשנת 1989 למדו בחטיבות הביניים רק 56 . 870 מקבוצת הגיל היהודית ; השאר המשיכו ללמוד בכיתות - 'ז ח' של בתי ספר יסודיים , או בכיתה ט' של חטיבות עליונות ארבע שנתיות ( משרד החינוך והתרבות , . ( 22 : 1990 רפורמה , אינטגרציה וחינוך ל'טעוני טיפוח " הרפורמה של ארן הצליחה בהשגת יעדיה הראשוניים —העלאת רמתו של החינוך התיכון , והארכת השהות בבית הספר התיכון של אלה המיועדים ללימודים גבוהים . ... " למעשה , במקרים רבים לא היתה הרפורמה אלא מעין פריסה של החינוך התיכון העיוני על פני שש שנים , ותו לא" ( הוועדה הציבורית לבדיקת הרפורמה במערכת החינוך בישראל , . ( 15 : 1979 תלמידי בתי הספר העיוניים הם גם אלה שנהנו מן החידושים השונים שנתלוו לרפורמה . תכניות הלימודים לחטיבות הביניים , למרות שהיו אמורות להקיף את כל מגוון המקצועות , נבנו , בפועל , "בעיקר מתוך ראיית הצרכים והאפשרויות של תלמידי הרמות הגבוהות והבינוניות . כלומר , אין תכניות לימודים נפרדות להקבצות השונות , חוץ מבמקרים ספורים , ובעיקר אין הן מכוונות להקבצות הנמוכות ולתלמידים החלשים" ( הוועדה הציבורית לבדיקת הרפורמה במערכת החינוך בישראל , . ( 42 : 1979 חומרי לימוד חדשים הוכנו בראש ובראשונה עבור הרמות הגבוהות ; חומר שיתאים לרמות הנמוכות הוכן רק באופן חלקי , ובשלב מאוחר יחסית ( שם . ( 44 : מורים ומורות שעברו ללמד בחטיבות הביניים לא הוכשרו ללמד בכיתות ההטרוגניות החדשות ( שם , ( 60 .- דבר אשר פגע , יש להניח , כעיקר בתלמידים ובתלמידות מן השכונות , ולא בבוגרי בתי הספר הוותיקים והמבוססים . בתחום היעדים המשניים , שמסיבות פוליטיות הוצהר כאילו הם הראשוניים — דהיינו , שיפור הישגיהם של התלמידים המזרחים , ואינטגרציה
|
|