|
|
עמוד:131
זו , לפחות , לא הצביע פרנקנשטיין על כיוון שונה מזה של החינוך המפצה של סמילנסקי : זה גם זה הציעו , למעשה , התקנתו של מסלול חיים נפרד למזרחים,- ההבדל ביניהם הוא רק בכך שעל פי סמילנסקי , יקבלו ההולכים במסלול זה מעת לעת "סלי טיפוח , " ואילו על פי פרנקנשטיין , יקבלו ליווי צמוד וארוך טווח של מורים שיצביעו עבורם על פתרונות אליהם אין הם מסוגלים להגיע בכוחות עצמם . ניסוי בית הכרם את יישום שיטתו תאר פרנקנשטיין בספרו שחדלד החשיבה מכבליה : שיקום האינטליגנציה של מתבגרים טעונייטיפוח - ניסוי וניתוחו . הניסוי נערך באחד מבתי הספר היוקרתיים של ירושלים , בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית . תוצאות הניסוי נחשבו להצלחה , ו"כיתות פרנקנשטיין" ממשיכות להתקיים בו עד היום ; מאוחר יותר אף הוקמו חדשות , במספר בתי ספר תיכוניים נוספים . פרנקנשטיין תאר את תהליך בחירת התלמידים לכיתות הניסוי . הקריטריון , כצפוי , היה "חיצון , " והנה , הפלא ופלא , "כמעט כל הילדים שנותרו בסוף תהליך המיון היו בני עדות המזרח . ניסינו למצוא ילדים מתאימים גם בין משפחות אשכנזיות , אך הדבר כמעט שלא עלה בידינו למעשה . אלה מבין המועמדים האשכנזים שהיו בעלי מנת מישכל וציוני סקר מקבילים ובעלי רקע חברתי דומה היו כולם 'בעייתיים' מבחינת מצבם החברתי והאישי . ואין זה מקרה שהאשכנזים המעטים , אשר נכללו באוכלוסיית הניסוי , נתגלו אחר כך כבעייתיים מבחינה זו או אחרת ... נראה כי סגנון החיים המחוצן , שהוא תוצאה מתנאי עוני וסיבה לפיגור משני , אופייני יותר למשפחות של עדות המזרח . מקרים של פיגור משני במשפחות אשכנזיות נתגלו רק על רקע של מתיחות עקב משברי זהות ( למשל , אצל ילדים בני משפחות 'מעורבות' מבחינת המוצא העדתי , ( או על רקע מתיחות בעלת אופי נוירוטי או כמו נוירוטי במשפחה" ( פרנקנשטיין , . ( 17 : 1972 ההורים , מסתבר , לא היו מוכנים לקבל את סברתו של פרנקנשטיין . הוא עצמו סיפר על כך : "מדוע —שאלו הורים רבים —מצאנו לנכון להקים כתות נפרדות , במקום למזג את ילדיהם בכיתות רגילות ? האם אין בכך משום אפליה " ? והוא המשיך וסיפר : ... " עקב האופי הריגושי של טיעונים אלה" —אותה תכונה מזרחית מגונה "— לא היה קל להוכיח למותחי הביקורת , כי העובדה שרוב המקרים של 'אינטליגנציה חבולה , ' של פיגור מישני עקב תנאי חברה או תרבות , מרוכזים בעדות המזרח , היא אחד
|
|