|
|
עמוד:116
ביחס ישיר לעוצמת הפחד מפני היסוד הארכאי הזה " ... וזה מביא לזלזול והזנחה , לבוז ולתוקפנות ( שםל . ( 357-356 נותר רק לשאול , כיצד מסביר פרנקנשטיין את אותה "פרימיטיביות" עצמה אצל גברים "מודרניים . " ועוד אפשר לשאול , כמובן , מה באשר לאשה ה"פרימיטיבית" עצמה —או שמא אין פרנקנשטיין כולל אותה כלל במושג "האדם" הפרימיטיבי ? לקראת סיום דבריו התרצה פרנקנשטיין והסכים עם סימון כי למנטאליות הפרימיטיבית יש גם צדדים חיוביים . אמנם , אמר , מרכיבי היסוד שלה אינם מאפשרים חשיבה רציונאלית , "אך לעומת זאת הם מהווים תנאים מבניים מתאימים בהחלט להבנה האינטואיטיבית" ( פרנקנשטיין , 1951 . ( 358 : 'א בכך , כמובן , לא התעלה פרנקנשטיין מעל לסטריאוטיפים המקובלים בחברה . בהקשר זה ראוי לציין כי פרנקנשטיין מעולם לא דן בדינאמיקה הפוליטית כלכלית ההיסטורית שיצרה את המפגש בין "הציביליזציה" ו"הפרימיטיביות . " מבחינתו , השתלטותה של "הציביליזציה" היא נתון , ממש כשם שעצם עליונותה היא נתון , ועל כן הסתגלותם של ה"פרימיטיבים" לעולם ה"ציביליזציה" היא תהליך בלתי נמנע . השאלה , האם ייתכן שהשתלטות אירופית זו איננה אלא תוצר של עליונות נסיבתית , סיבוב נוסף של גלגל העליות והמורדות של מדינות ותרבויות , לא עולה כלל בדיונו של פרנקנשטיין . בעיניו , השליטה האירופית היא שליטה של מי שזכאי ואף ראוי לשלוט . והנשלטים חייבים להשתנות ולהשתלב — אם אין ברצונם להיות נדונים לנחיתות נצחית , כוחנית ופסיכולוגית כאחד . אני לא מפותח ואינטליגנציה חבולה את הנסיון הראשון לתרגם את תפיסתו ההיסטוריוגראפיה למונחים של פסיכולוגיית המעמקים ערך פרנקנשטיין ביחס לאותם עבריינים צעירים , ערבים ויהודים מזרחים , שהגיעו לטיפולו במסגרת עבודתו כקצין מבחן לנוער של ממשלת המנדט . פרנקנשטיין פיתח לגביהם תיאוריה של "עזובה" —מונח אשר , לדבריו , "אינו ניתן לתרגום לשפות מסוימות ... בעבודותיהם של חוקרים אנגלים ואמריקאים מדובר ב'עבריינים צעירים' ולא ב'עזובים "' ( פרנקנשטיין , . ( 126 : 1947 פרנקנשטיין הגדיר עזובה כ"גישה אסוציאלית של אדם צעיר אשר האינסטנציה המוסרית אינה מפותחת בו די צרכה , אשר האני שלו בלתי מורכב , לקוי בארגונו ומשועבד לתביעת היצרים" ( שם . ( 19 : העניין המיידי של פרנקנשטיין היה , כמובן , ברקע למעשי העבריינות או להתנהגות ה"אסוציאלית" של הצעירים . אבל
|
|