פרק חמישי אידיאולוגית הטיפוח

עמוד:113

ההפנמה בעידן המודרני , מאפיין לא פחות בני תרבויות קודמות על יצירותיהם המופלאות " ... ( פרנקנשטיין , . ( 151 : 1983 אלא שכאמור , זהו שינוי לכאורה בלבד . שכן מיד אחר כך הוא פונה להתקפה על קביעתו של לוי שטראוס לפיה העמים חסרי הכתב שזה לא כבר באו במגע עם העולם התעשייתי אינם מפגרים או נחותים , וכי בתחומים מסויימים אף יש להם כוחות המצאה העולים על אלה של האדם המערבי . פרנקנשטיין ראה בקביעות אלה רומנטיזאציה של האדם הפרימיטיבי , וקבע י "עמדתנו מנוגדת לזו של לוי שטראוס באופן קיצוני : אנו שואלים את שאלת המהות של המנטאליות ה'פרימיטיבית' מתוך ראייה מראש של גורלו בחברה המודרנית ... אין אנו מתעלמים ממציאות ההבדלים הרבים בין החברות ה'פרימיטיביות' השונות ... ובכל זאת קו אחד משותף לכל ה'פרימיטיביים' 1 אמונתם שסדרי העולם תלויים בהם , בפעילויותיהם המוכתבות , בפולחנם ובדפוסי תרבותם , ולא בהבנתם או בכוונותיהם האישיות" ( שם . ( 153-152 : התעקשותו של פרנקנשטיין על קיומה של "מהות" פרימיטיבית , חסרת דינאמיות , חסרת גבולות זמן , מותירה את אופן יצירתן של אותן "יצירות מופלאות" של העמים הקדומים בגדר תעלומה . אם נוצרו בידי אדם , סימן הוא שלאותם בני אדם היתה יכולת הפשטה , יכולת התנתקות מן הקיים , מן הקונקרטי . אם לאו —אין זאת אלא שמדובר ביצירות שהועברו באורח פלא מן המישור האלוהי אל המישור האנושי , בידי "כוחות טרנס אינדיבידואליים" עלומים . עצם המושג "כוחות טרנס אינדיבידואליים" בעייתי גם הוא , שהרי גם כוחות אלה עצמם הם פרי יצירה אנושית המעידה על רמת הפשטה גבוהה , אלא אם כן מבקש פרנקנשטיין לרמוז על מקור " טרנס אנושי . " מכל מקום , ללא הבהרה נוספת , יתקשה הקורא להשתכנע שאותם כוחות "טרנס אינדיבידואליים" מעידים על יכולת הפשטה נמוכה מזו של הכוחות ה"טרנס אינדיבידואליים" המקובלים על האדם המודרני המערבי — "היד הנעלמה של השוק , " "האומה" או "התרבות המערבית . " נראה כי פרנקנשטיין היה שבוי בהיסטוריוגראפיה האירופוצנטרית , זו הרואה באירופה את ערש צמיחתו של "האדם המודרני . " ה"אני" בכלל , והאינטליגנציה בפרט , הם , כך משתמע מדבריו , פרי "המצאה , " או "פריצה , " שהתרחשה באירופה , ממש כמו שאר נכסי צאךברזל של היסטוריוגראפיה זו —הקיטור , המכונה , החשמל , המחשב . מלבד הדרגה הראשונה של הפרימיטיביות , זו הראשונית , קיימות , לדברי פרנקנשטיין , עוד שתים . הראשונה ביניהן היא הפחות מעניינת : מדובר בפרט או קבוצה פרימיטיביים הבאים במגע ישיר עם התרבות המערבית ( פרנקנשטיין , 1951 . ( 181-172 : 1957 ; 353-. 'א הדרגה השנייה היא יותר

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר