פרק חמישי אידיאולוגית הטיפוח

עמוד:108

פרנקנשטיין נולד בגרמניה , שם למד פילוסופיה . פסיכולוגיה ופדגוגית והיה פעיל בנושאי חינוך בקהילה היהודית ( סימון , . ( 9-7 : 1966 בצד פעילותו החל מתעניין בפסיכולוגיית המעמקים . תחילה התוודע לתורתו של פרויד , ולאחר מכן לזו של שניים מתלמידיו — אדלר ויונג ; הוא הושפע במיוחד מזה האחרון > שם : שם . ( עם עליית היטלר לשלטון עזב את גרמניה , ולאחר שתי שנות שהות בצרפת הגיע ארצה . כאן שימש תשע שנים כקצין מבחן ראשי לנוער בממשלת המנדט , וכן כיועץ פדגוגי של הוועד הלאומי . הוא גם הרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית בירושלים , וניהל את "מוסד סאלד , " מכון מחקר וייעוץ חינוכי שהקימה "הדסה" בירושלים . במסגרת מוסד סאלד גם ייסד וערך את מגמות , שהפך לכתב העת של המימסד האקדמי בחינוך ובמדעי החברה ( שם . ( 10 : פרנקנשטיין רכש לעצמו במהלך השנים מעמד של סמכות אקדמית עליונה בנושא חינוכם של "טעוני הטיפוח ; " ב , 1963 כאשר ערך משרד החינוך כינוס מיוחד של מאות מנהלים ומפקחים לקראת הפעלתה של מדיניות "הטיפוח , " כנס אשר שימש "מנוף להחדרת רעיון הטיפוח לשורות העומדים ליד הגה החינוך בארץ , " נשא פרנקנשטיין את הנאום העיוני המרכזי , לצד השר , שנשא את הנאום המדיני המרכזי ( עדיאל , . ( 17 : 1970 עבודתו של פרנקנשטיין כקצין מבחן לנוער שימשה יסוד למחקרו הראשון הגדול , זה שבו ניסח לראשונה את עיקרי השקפתו : עזובת הנוער ( ירושלים , . ( 1947 עבודה זו היתה ביסודה מחקר אודות נערים עבריינים בני 9 עד , 16 תושבי ארבע הערים הגדולות ( ירושלים , תל אביב , יפו , שכם ) שהובאו לבתי משפט לנוער בין השנים 1940 ו 1945 והועמדו תחת פיקוחו של פקיד המבחן . 85 % מאותם נערים היו ערבים , ו 15 % היו יהודים —כמעט כולם מזרחים ( שם . ( 133 = ארץ ישראל של אותם ימים , יש לזכור , היתה חבל ארץ בו התחוללו שינויים גדולים : הבריטים , שסילקו את התורכים שני עשורים קודם לכן , היו השולטים , והם הנהיגו סדרי חיים אירופיים ; תחת חסותם הגיעו לארץ עשרות אלפי יהודים אירופים , ומיעוט של לא אירופים , במסגרת התנועה הציונית . בעת שערך פרנקנשטיין את מחקרו היה בארץ רוב ערבי ומיעוט יהודי , שכלל בתוכו מיעוט פנימי מזרחי . בעיני פרנקנשטיין , הקו המבדיל הדימוגראפי העיקרי בארץ ישראל היה זה שבין האירופים ובין אנשי המזרח . האירופים כללו את הבריטים ואת היהודים שעלו מאירופה ; אנשי המזרח כללו את הערבים ואת היהודים המזרחים המקומיים ואת אלה שעלו מארצות ערב . ביסודה של האבחנה עמד , לדעתו , ניגוד תרבותי : האירופים , ובעיקר היהודים שבהם , נתפסו בעיניו

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר