|
|
עמוד:78
של "זרם העובדים" ושל "הזרם הכללי" את התואר "ממלכתיים . " ובתי הספר של "זרם המזרחי" קיבלו את התואר "ממלכתיים דתיים , " ומבחינה זו לא היה כל הבדל בין בתי ספר אלה ובין בתי הספר שהוקמו , תחת אותם שמות , במעברות וביישובי העולים . אלא שבפועל לא חל מיזוג כללי בין בתי הספר של הוותיקים ובין אלה של העולים החדשים במסגרת שני הזרמים הממלכתיים החדשים . עקב המירה הגדולה של הפרדה במגורים ששררה בין העולים החדשים ובין הוותיקים , המשיכו רבים מבתי הספר הוותיקים לפעול במתכונת הישנה בלא שיתחולל בהם , למעשה , שינוי מהותי כלשהו , פרט להצטרפותו של שיעור משתנה של עולים חדשים ; ורובם של עולים חדשים אלה היו יוצאי אירופה ואמריקה , אשר , גם אם שררה זרות בינם לבין ה"צברים , " הרי שבין הוריהם ומוריהם שררה קירבה תרבותית רבה . התלמידים והתלמידות בני היישוב הוותיק המשיכו ללמוד מספרי הלימוד המוכרים , ולא נאלצו להתמודד עם ספרי לימוד של יהודי המזרח או של הערבים , וגם לא עם ספרי לימוד הממזגים תכנים חינוכיים של כל שלוש הקבוצות . התלמידים גם לא נאלצו להתמודד עם ערכים חדשים , שכן חוק החינוך הממלכתי הבטיח למעשה את המשכיותם של הערכים החינוכיים הישנים — חלוציות , חקלאות , אהבת המולדת וכיו"ב . תכנית הלימודים הממלכתית שפורסמה על ידי משרד החינוך בשנים 1954 ( לכיתות ד- 'א ( ' ו 1955 ( לכיתות ח- 'ה ( ' הושתתה על תכנית הלימודים שהיתה נהוגה לפני קום המדינה ( התכנית אושרה בשנת ;( 1923 ועד היום הונהגו בתכנית זו שינויים קלים בלבד ( באשי , . ( 322 : 1985 על רקע מגמת ההמשכיות הכללית , בלטו מספר הדגשים ערכיים חדשים , וביניהם אחד שהיה למשמעותי ביותר בהווייה הציבורית בישראל : הצבאיות . את ההדגש החדש ביטא , מיד עם תום הקרבות , האיש שניהל את השתלטות מערכת החינוך היישובית על חינוך כל אזרחי המדינה , ד"ר בךיהודה : "נסתיימה פרשה בתוכן החינוך הציוני : ההעפלה , עמדת הגבורה של נקודות מבודדות ... כל אלה הפכו היום הסטוריה . במקומן בא גורם חדש המסעיר את לב ילדינו : הצבא העברי . בעתיד הקרוב , כל שיר של פלמ"ח וכל סיפור של חייל , שנכתבו בדם , צריכים להקרא בחיל וברעדה על ידי ילדינו . כי על החינוך שלנו להשיג הזדהות גמורה בנפש הילד בין העם ובין הצבא" ( הארץ , . ( 4 . 2 . 49 יכולתם של מוסדות החינוך הוותיקים להתנתק מן התהפוכות הדימוגראפיות המתרחשות בארץ , תוך שמירה על התכנים והמסגרות הארגוניות העצמיות , התבטאה עד מהרה בפערים גדולים בהישגים בין תלמידיהם ובין תלמידי בתי הספר ביישובי העולים ובכפרים הערביים ,
|
|