פרק שלישי הפרדה ואי־שוויון

עמוד:64

של מערכת חינוך פלסטינית עצמאית , אשר , כפי שראינו בפרק הקודם , הלכה ונתהוותה בחסות שלטון המנדט , עקרו עתה לתחומי המדינות השכנות , ובעיקר לירדן ולמצרים ( רצועת עזה . ( מרגע שההפרדה בין יהודים לערבים נשתמרה , השאלה היתה כיצד ינוהל החינוך הערבי , ועל ידי מי . תחילה הוטל הניהול השוטף של בתי הספר הערבים על משרד המיעוטים , ולא על משרד החינוך — והיתה בכך הקבלה למצבם של הילדים במחנות העולים , אשר , כזכור , היו תחת פיקוחה של מחלקת התרבות במשרד החינוך , ולא של מחלקת החינוך . "אחת ממחלקות משרד המיעוטים של ממשלת ישראל היא המחלקה לחינוך , תרבות והסברה , המנוהלת על ידי הסופר יהודה בורלא . בין הבעיות שבהן היא מטפלת — שאלת חינוך ילדי הערבים שבמדינה . לשם עמידה על צרכי החינוך של הערבים בערי הצפון הנכבשות , שיגר משרד המיעוטים משלחת לסיור בחיפה , עכו ונצרת . החברים היו : מנהל המחלקה מר יהודה בורלא , מזכיר המחלקה מר משה פיאמנטה , עורך 'חקיקת אל אמר' מר מיכאל אסף , המפקח על הערבית בבתה"ס העבריים , ד"ר י . בן זאב , הסופר והעיתונאי מר מנחם קפליוק , מפקח מחלקת החינוך ד"ר מ . בושטיין , [ איש ] המחלקה לענייני הערבים של הועד הפועל של ההסתדרות ש . סולומון , והמזרחן ומחבר הספר 'הערבים בא"י , ' מר יוסף ושיץ . " המשלחת ביקשה מאנשי החינוך הערבים שפגשה לשלוח דו"חות למשרד המיעוטים , כדי שניתן יהיה לדון "על הקוים של ממשלת ישראל ביחס לחינוך הערבי , תכנית הלימודים הכללית , הפיקוח על בתי הספר ויחס הממשלה לגבי בתי הספר של המיסיון" ( האיץ , . ( 3 . 8 . 48 באותם ימים הועלה ככל הנראה רעיון להעניק אוטונומיה חינוכית למיעוט הערבי החדש . אנו למדים על כך מתוך דיווח על דיון שהתקיים ב"זרם העובדים : " "מר גורפינקל מתנגד לדעה האומרת שיש לתת אוטונומיה עדתית בשדה החינוך ולאפשר לעדות הערבית והנוצרית במדינה להקים מעין כנסת חינוכית משלהם . דבר זה ... משאיר את החינוך בידי הריאקציה הערבית" ( האיץ , . ( 3 . 8 . 48 התנגדות דומה עורר הרעיון להעניק לערבים , במסגרת משרד החינוך , מעמד מקביל לזה של הדתיים . בתחילת 1950 הועלה , ככל הנראה , רעיון להקים במסגרת משרד החינוך מועצה לחינוך הערבי , במקביל למועצות החינוך שהיו אמורות לקום לפי חוק חינוך חובה משנת . 1949 אותו חוק קבע שתי מועצות : מועצת החינוך ( הכללית ) והמועצה לחינוך ממלכתי דתי . מועצת החינוך הכללית התגלתה עם הזמן כגוף מייעץ חסר השפעה ; ואולם מועצת החינוך הדתי הפכה עד מהרה לגוף פעיל ומשפיע , תשתית איתנה למה שניתן לכנות כ"משרד חינוך דתי"

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר