פרק שלישי הפרדה ואי־שוויון

עמוד:54

" תמוה מאד שעברו עשר שנים בלא שניתנה הדעת לעיין בבעיות אלה . מספר המאמרים שנתפרסמו על נושא זה קטן ביותר" ( משרד החינוך , . ( 5 : 1958 בפועל , תכנית הלימודים שקיבלו הילדות והילדים ביישובים החדשים היתה שונה עד מאוד מזו שקיבלו ילדי הוותיקים . ב"שרוניה , " כפי שזה עתה ראינו , לימדו בכיתות העולים רק קרוא וכתוב וכישורים בסיסיים אחרים , ולא את מלוא תכנית הלימודים ה"אחידה . " בדו"ח שכתב אברהם שטאל —מי שהיה מאוחר יותר לאחד החוקרים המוכרים בתחום החינוך בכלל , ובתחום החינוך בקרב תלמידים מזרחים בפרט — בשנת , 1957 עת שימש כמורה במושב עולים חדש , צויין כי "מרבית המורים אינם מלמדים לפי תכנית הלימודים מפני שאין הדבר אפשרי ( בשל אי התאמה לעולם המושגים המוכר על ידי הילדים , ובשל אי שליטתם של אלה בשפה העברית , שפת החובה החדשה בהוראה , ( ואינם מלמדים לפי תכנית לימודים אחרת , מפני שאינם יודעים כיצד לחבר אותה או מפני שאינם מעיזים , שהרי אסור לבטל את התכנית הרשמית" ( שטאל , . ( 179 : 1957 בהמשך הדו"ח פירט שטאל בעיות אחרות בעמידה בתכנית הרשמית , וביניהן אי התאמתם של ספרי הלימוד לתלמידים החדשים ( שם . ( 182-. על אי ההתאמה של ספרי הלימוד עמד אחד המפקחים של המשרד , הד"ר נ . ולנשטין , בבואו לנתח את תוכן המקראות שהיו נהוגות אז , שרובו ככולו נלקח מהווי יהדות מזרח אירופה בראשית המאה . "האומנם יש בכוחו של ילד בכיתה , 'ד עם כל רצונו הטוב והכן , להתענג על יצירה זו [ הדובר נתן דוגמא מתוך סיפור של עגנון , [ שהיא ודאי יצירת מופת כשהיא לעצמה ? כלום אין אנו דורשים ממנו משהו שהוא למעלה מן הטבע בשבילו ... ? ועתה הוסיפו כאן את בעיית הילד העולה — גם אם הוא מיוצאי אירופה—על אחת כמה וכמה אם הוא עולה מן המזרח ... ! מה להם ולהווי שהוא אמנם יהודי , אך ספציפי לגלויות מסוימות , שלו לא היה מעולם חלק בהן ? ואגב , המקראות שלנו חסרות כמעט לגמרי את ההווי של עדות המזרח , לא זה שהיה ולא זה שהוא קיים גם היום ... אכן , פרץ ... שלום עליכם ... מנדלי , פייארברג , שב"צ , אפילו אז"ר , מיעוטם אולי יפה . ריבויים ודאי שהוא קשה . " והדובר סיים בנימה צינית : "מנדלי , הרשלי , ליבלה , שמריל , איציקל , זושילה , סריל , דבוריל , ביחוד בפי ילדי העולים — תענוג ממש לשמוע " ! ( משרד החינוך , . ( 45-44 : 1958 בהקשר זה מן הראוי לציין כי מערכת החינוך , ולצידה מוסדות רבים אחרים בחברה הישראלית , ערכו במשך שנים מסע עיקש ועקבי לדחיקת השפה הערבית , שהיתה שפתם של רבים מן העולים מארצות האיסלם ,

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר