|
|
עמוד:7
מבוא בית הספר ממלא תפקיד חשוב ביצירתו ובהשרשתו של אי השוויון בחברה הישראלית . בימינו , ספק אם ניתן עוד להתייחס אל בית הספר כפי שהתייחסו אליו במחצית הראשונה של המאה , כאל מוסד העומד , כביכול , מחוץ לחברה ופועל להגברת השוויון בין המעמדות , מתוך כך שהוא מעניק לכל תלמידה ותלמיד הזדמנות שווה להצליח בלימודים ולטפס בסולם החברתי . הביקורת החברתית של מערכת החינוך המדינתית , שהתפתחה בארצות המערב בשנות השבעים והשמונים , חשפה את התפקיד החשוב שבית הספר ממלא בשימורו של המבנה המעמדי . בישראל , ביקורת החינוך המדינתי מצוייה בחיתוליה . מערכת החינוך של המדינה שומרת עדיין , במידה רבה , על דימויה האוניברסליסטי , המתקדם , המבטיח . החינוך נתפס עדיין כמגלם את ההבטחה הגדולה של החברה הישראלית : הבטחה של השכלה , של כניסה לעולם המודרני , של שוויון ; הבטחה של צמצום מהיר של פערים בין יהודים ; הבטחה של קידמה ומודרניזציה לערבים \ הבטחה של מסלולי קידום פתוחים לנשים ו הבטחה של כור היתוך , שהנכנסים בתוכו הם יהודים גרמנים ותימנים , פרסים וארגנטינאים , והיוצאים ממנו הם "ישראלים" שווי מעמד . מערכת החינוך הישראלית , לא זו בלבד שהיא לא קיימה את הבטחתה הגדולה , אלא שהיא אף משמשת כיום כמנגנון מיון אדיר מימדים , המבדיל ומבחין בהקפדה ובדקדקנות בין קבוצות ותת קבוצות , עד כדי כך שהיא מעניקה לנו דירוג כללי מפורט ביותר , היכול לשמש נקודת מוצא אמינה לכל דיון במבנה המעמדי של החברה הישראלית . לוח , 1 המבוסס על נתוני מפקד האוכלוסין של , 1983 מאפשר לנו התבוננות על הדירוג סמוך לקו הסיום של המירק הלימודי הארוך — באוניברסיטה . שיעורי הביקור באוניברסיטה הם רק אמת מידה אחת להערכתה של מערכת החינוך , אך הם מהווים נקודת מוצא טובה ביותר לבדיקת טיב תפקודם של בתי הספר בישראל . חוקר החינוך מארצות הברית ג'ון גודלאד אמר על בתי הספר של ארצו , "אמור לי מה מעמד הוריך ואומר לך באיזה בית ספר אתה לומד" ( שור ופרירה , pxn . ( 134 : 1990 ניתן לומר , על אותו
|
|