|
|
עמוד:9
ההימנעות מעיסוק בחוויותיו ובבעיותיו הקיומיות של היחיד , יוצרת לא אחת דפוסי אמונה , המבוססים על החצנה מחד גיסא ועל דוקטרינריות מאידך גיסא . חוויית האמונה מפנה את מקומה למסגרתיות מחייבת , והעולם הפנימי העשיר והמורכב הופך לשטוח וחד-ממדי . לעיל , מנינו כמה סיבות להתפשטות הרחבה של משנת הראי"ה בארץ ישראל , לעומת זניחתה היחסית של משנת הרי"ד . ישנה סיבה נוספת להתמקדות במשנת הראי"ה , והיא נובעת מהאופי היסודי של שתי מערכות ההגות . דרך כלל , אדם מצפה כי אמונתו תעניק לו שלווה ומרגוע . נוכח מלחמת הקיום היום-יומית , ומול כל העניינים המעשיים המטרידים את האדם , האמונה מהווה בשבילו מעין עיר מקלט , שאליה הוא נמלט מן החול שבחיים ומן המועקה המלווה אותם . בעולם האמונה הוא פוגש את העילאי והקדוש , את הטהור והמזוכך , ואלה מעצבים לו ' מעין עולם הבא / בתוך הקיום עצמו . משנת הראי"ה מעניקה מאורה של האמונה מלוא כפיים . שמות ספריו מעידים על כך עוד טרם פתיחתם : אורות , אורות האמונה , אורות התורה , אורות הקודש ואורות התשובה . התדמית ההרמונית של העולם האמוני של הראי"ה , הולמת את דמותה של האמונה שהאדם מבקש ( אם כי לאמיתו של דבר שאלה זו אינה פשוטה , והראי"ה עצמו היה דמות מורכבת בהרבה מהציור המקובל . ( אני מבקש להדגיש , כי אין מדובר באמונה הנובעת מחולשה ומנמיכות רוח . רבים ממבקשי ההרמוניה הפנימית הם ענקי רוח , המבקשים לרכז את כל המיית נשמתם העשירה סביב מוקד פנימי מגובש , שהוא יתד נאמן מול הצבעוניות המגוונת והתוססת של החיים . את הנהייה אחר אמונה נוסכת שלווה , ראו רבים כהוכחה לשקר הטמון בה : הצורך הנפשי - ולא האמת - הוא המניע המרכזי לאמונה שכזו . האמרה הצינית "אם אלוהים לא היה קיים , בני האדם היו בוראים אותו , " לימדה , לדעתם , כי האמונה אינה אמיתית , ומקורה בצרכים הפסיכולוגיים של האדם . לעומתם , הן הראי"ה והן הרי"ד ראו זאת מן הכיוון ההפוך - משיכתו של האדם לאמונה הייתה לגביהם בסיס לטיעון כי מקורה של האמונה אימננטי ( פנימי , ( ואין היא תלויה בראיות פילוסופיות . קיומה העצמי של האמונה בנפש , הוא העדות וההוכחה לנכונותה . רוח האדם הנוטה אליה מהווה עוגן ויסוד להכרת תוקפה .
|
|