|
|
עמוד:11
מדינה נולדה בה' באייר תש"ח , 14 במאי , 1948 שעות ספורות לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל , התכנסה "מועצת העם , " הפרלמנט של המדינה שבדרך , והכריזה על הקמת מדינת ישראל ב"מגילת העצמאות . " היא נהפכה באותו יום ל"מועצת המדינה הזמנית" - כלומר , לגוף המחוקק - עד שייערכו בחירות . "מנהלת העם , " הממשלה של המדינה שעדיין לא קמה , נהייתה לממשלה הזמנית . ימים אחדים לאחר מכן כבר חוקקה מועצת המדינה הזמנית את "פקודת סדרי השלטון והמשפט" ( המונח "פקודה" שימש באותם ימים לתיאור "חוק , " כמו בתקופת המנדט . ( סעיף 11 לפקודה קבע כי המשפט שהיה בתוקפו ערב הקמת המדינה ימשיך להתקיים "בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה , " אך בכפוף לביטול התלות בבריטניה ולביטול חוקי הספר הלבן . העבריה תפסה כמובן את מקום האנגלית כשפת המשפט . בכך נקבעה רציפות והמשכיות משפטית למערכת הדינים שהתגבשה בתקופת המנדט , אשר היתה מתקדמת ומפותחת בתחומים רבים ( אף שנותרו בה חלקים ניכרים מהמשפט העות'מאני . ( אין ספק שהמשפט הישראלי חב חוב גדול למורשת השלטון המנדטורי , אשר הקים בארץ את מערכת בתי המשפט ( השלום , המחוזי והעליון ) ויצר תרבות משפטית איכותית . המפלגות הדתיות ואישים לא מעטים ציפו שהמשפט העברי יתפוס מקום מרכזי במדינה היהודית ובמשפט הישראלי החדש , אך הדבר לא קרה . מעצבי התשתית המשפטית למדינה הצעירה , ובראשם חיים כהן , דב יוסף ופנחס רוזן , הבינו שהמשפט העברי , כמות שהוא , אינו מתיישב עם עקרון היסוד של המדינה הדמוקרטית , שלפיו סמכות החקיקה נתונה לפרלמנט . כלומר , אין מקום למערכת חוקים שהפרלמנט אינו מוסמך לעצב , לשנות ולעדכן . יתר על כן , המשפט העברי , הקובע דין שונה לנשים ולגברים , אינו מתיישב עם מערכת הערכים המושתתת על שוויון , אשר אומצה על ידי התנועה הציונית החילונית . ובכלל , אין במשפט העברי תשובות מספקות לשורה ארוכה של נושאים רבי חשיבות אשר השתנו או התחדשו
|
|