|
|
עמוד:10
העבר הקלאסי , כלפי העבר הזה הוא ניצב , הן כמבקר והן כמנחיל לעולם הביניימי והמודרני . כשם שהיוונים הניחו בהגיון מה שאיש לא כתב שירה העולה על הומרוס , או היסטוריה שהיא בת תחרות להירודוטוס ולתוקידיךס , או פילוסופיה שאינה שורה של הערות שוליים לאפלטון , אריסטו , הסטואיקאים ואפיקורוס - כך גם הרומאים העתירו על גדולי עברם מעמד של מופת קלאסי ; קיקרו בפרוזה ובאמנות הנאום , ורגיליוס והוראטיוס בשירה . בזמנו של אוגוסטינוס היו אנשים בעלי חינוך , שירעו על פה נאומים שלמים של קיקרו , ואת ורגיליוס כולו . מאחר שהמצאת הדפוס הפכה ספרים למוצרים זולים יחסית בהשוואה לכתבי יד , מבצעי זיכרון כאלה נראים כיום בעינינו מיותרים וכמעט שלא ייאמנו , אולם בעולם העתיק והביניימי הרבה מהחינוך בבית הספר היה מורכב משינון בגיל הנוח לקליטת השפעה . הפרוזה של קיקרו והשירה של ורגיליוס נטבעו בצורה כה עמוקה במוחו של אוגוסטינוס , ער שלעתים רחוקות יכול היה לכתוב רפים רבים בלא איזכור כלשהו או רמיזה מילולית . בצעירותו קרא בהערצה עמוקה גם את כתבי ההיסטוריה הקודרים של הרפובליקה הרומית של םאלוסטיום ואת הקומדיות של טךנטיוס . אף אלה היו חלק מהאוויר הספרותי שנשם באופן טבעי , ולעתים קרובות היה משלב בפרוזה שלו ביטוי נאה הלקוח מהספרות הלאטינית הקלאסית . רק לאחרונה יחסית , זוהו רמיזות רבות כאלה , ואין ספק שנותרו עדיין רבות שלא אותרו . כבעל תרבות ספרותית גבוהה לא היה אוגוסטינוס יוצא דופן בדורו . הרקע התרבותי שלו היה זה של אפריקה הרומית , פרובינקיות קולוניאליות עשירות אשר נהנו זמן רב משלום ושגשוג , ובהן אנשים בעלי חינוך גבוה שעיטרו את חווילותיהם בפסיפסים אציליים ובפיסול , כפי שיכול אדם לראות במוזיאון בארדו שבטוניס . מאז הכיבוש המוסלמי של חבל הארץ , למעלה מ 200 שנה אחרי מות אוגוםטינום , הצד הצפוני והצד הדרומי של הים התיכון השתייכו לעולמות תרבותיים , אם כי לא מסחריים , נפרדים , ודיברו בהם בשפות שונות , להוציא תקופה קצרה יחסית של השלטון הצרפתי בזמנים המודרניים .
|
|