נאות קדומים

עמוד:106

הביצה" גדל באותן אדמות כבדות , שבהן משגשגים החוחים . והלא אותן אדמות כבדות מציינות את העמקים . הנרקיס הוא , אפוא , המועמד הטוב ביותר לזיהוי כ"שושנת העמקים" ( שם , שם א . ( מובן , שאס היתה "שושנת העמקים , " היתה קיימת בוודאי גם '' שושנה '' סתם , או "שושנת ההרים" ( ואולי "שושנת הסלעים ( " ? ומי לנו פרח כזה אם לא ה"שושן הצחור ? " יש אפוא לגדל כאן גם פרח נדיר זה . זאת ועוד : בקרבת מקום גדלים פה גם שיחי "ורד הכלב" וזני ורדים אחרים : הרי במשך דורות רבים היה מקובל על רבים וטובים כי ה"שושנים" שבפי הרעיה המתארת את שפתי דודה ( שיר השירים ה , יג ) הם הם הוורדים , שפרחיהם נמצאים בין ה"חוחים" הדוקרניים הבולטים מגבעוליהם . הנסיון לזהות את הצמחים המצויים בתנ"ך ובספרות חז"ל שליט בנאות קדומים ומאפשר למבקרים להתוודע לנושא . ב '' אזור ספרות החכמה והמשלים" מומחשת המשמעות של משל יותם או דברי איוב או פסוקי תהליס . כאן נוכל להבין את הסמלים הניגודיים שראו אבותינו בארז ובאזוב מימי יציאת מצרים ועד לדיונים במשנה ובגמרא . ב"גינת האגוז" נוכל להבין מדוע מדגיש הפסוק את הירידה אל המקום שם נטועים האגוזים , ולשמוע ביאורים שונים למושג "אבי הנחל '' ( שיר השירים ו , יא . ( יש כאן גם '' פרדס רמונים" ( שיר השירים ד , יג ) אשר ממנו ניתן לעלות אל גבעת המנורה דרך מעלה הבשמים וללמוד שם מהו אשכול הכופר , מיהו הכרכום ומה הקשר בין הקטורת ונרות המנורה . בדרך זו ניתן לעבור בנאות קדומים מפינה לפינה , ממסלול למסלול , בלימוד מעמיק של מקורותינו באמצעות הכרת הטבע . לאחר הלימוד הבלתי אמצעי באתר , ניתן להעזר בחומר כתוב היוצא לאור על-ידי המוסד , כגון : סדרות של שקופיות המלוות בחוברות נרקיסים ליד "בריכת שלמה" בנאות קדומים : "ושפתו כמעשה שפת כוס פררו שושן" ( מלכים א , ז , כו )

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר