חקר ימים ואגמים

עמוד:90

ידינו , אפילו בהשקעות ניכרות , להגדיל בצורה משמעותית את שדות הדיג הטבעיים , אך נוכל לשפרם ולנהלם טוב יותר . ניתן גם לייצר כמות גדולה של יצורים ימיים בתנאים מלאכותיים , תוך פיתוח טכנולוגיות מתאימות . זוהי אחת מהמשימות של המעבדה באילת . בשנות השבעים היא התחילה לעבוד על הדג דניס . ( Sparus auratus ) דג זה הוא בעל ערך מסחרי רב 10-8 ) דולרים לק"ג ) הנמכר בכמויות גדולות באירופה - בעיקר ביוון , באיטליה , בצרפת ובספרד . דג חדניס מתרבה בטבע במשך חודש בשנה בלבד , ואחוז הישרדות הלרוות שלו הוא אחד למיליון לערך . תנאים אלה לא מאפשרים גידול מסחרי רווחי . מטרת המחקר היתה לשפר את יכולת ההישרדות של הדג . היום בתנאי שבי מתרבה הדניס לאורך כל חודשי השנה כמעט , ואחוז הישרדות של הלרוות עלה 15 % -ל בממוצע . עבודה רבה נעשתה על הדיאטה של הדג בכל שלבי התפתחותו . כן נחקרו המחלות שלהן הוא רגיש והטכנולוגיה של אמצעי הגידול שלו . הטכנולוגיה הועברה לחברה מסחרית , שהקימה בית רביח מסחרי לדג חדניס בערבה הדרומית . בית רביה זה שהופעל בתחילת , 1987 מספק דגיגים למגדלי הדגים , שירצו להיכנס לענף חדש זה של חקלאות ימית . יש בענף זה כדי לשפר את המצב הכלכלי בערבה הדרומית ולאפשר מקור הכנסה נוסף למתיישבים באזור , המתלבטים במציאת גידולים מתאימים . הגידול העתידי בערבה ייעשה בבריכות דגים עם מי ים . תחזית הייצור היא של כמה אלפי טונות בשנות התשעים . עבודה דומה נערכת על בעלי חיים נוספים , כגון צדפות , סרטניות ודגים אחרים . הענף דורש הכשרת כוח אדם , והמרכז הלאומי לחקלאות ימית שוקד על מתן הכשרה עיונית ומעשית . יש לצפות לכך שהחקלאות הימית תביא לפיתוח תעשייתי לא מבוטל בערבה : ייצור מיכלי גידול , חומרים לאיטום בריכות , אריזות למשלוח דגים ועוד . בצד העבודה עם הדגים תתפתח תעשיית מזון על כל חשרותים הנלווים . מהערבה הדרומית תתפשט החקלאות הימית לחופי ים התיכון . במרכז הלאומי לחקלאות ימית מפתחים היום ביוטכנולוגיה , שעליה מתבסס ענף יצוא מבטיח ביותר . הלימנולוגיה ( מדע האגמים ) היא אחות תאומה לאוקיאנוגרפיה , ועוסקת בכך "המעבדה לחקר הכנרת ע '' ש יגאל אלון" הנמצאת על שפת הכנרת , באזור טבחה . כאשר הופעל לראשונה המוביל הארצי , 1965-ב ומי הכנרת סופקו ליישובים במרכז הארץ , החל גל של תלונות על איכות חמים הירודה - בעיקר באביב . התברר , שבעונה זו מתפתחת בכנרת אצה מיוחדת " ) פרידיניום , ( " והיא שנותנת טעם וריח לא נעימים למיס . צוות המעבדה נתבקש לקבוע אס האצה מופיעה תמיד בכנרת ותמשיך להופיע בעוצמה דומה או האם הכנרת נמצאת בתהליך זיהום , שבשלב מסוים יסכן את אספקת המים . המעבדה ערכה מחקר בין-תחומי , וקבעה באורח חד משמעי , שלא זו בלבד שהאגס לא נמצא בתהליך הזדהמות , אלא שאצת ה"פרידיניום" מתפתחת בכנרת מכיוון שהמים עניים מאד בנוטריאנטים מסוימים , כגון זרחן . דהיינו ה"פרידיניום" שולטת באגם לא משום שיש בו עודפי מזון , אלא מכיון שרק ה"פרידיניום" מסוגלת לחישרד על אף המחסור בזרחן . הסיבה לכך היא שחאצה נמצאת חלק מהזמן בקרקעית האגם , במקום שהיא ממלאה את תאיה בזרחן . מאוחר יותר , כאשר היא שוחה במים , אין היא מושפעת מהריכוז הנמוך של הזרחן במים , מאחר שיש לה מספיק רזרבות בתוך התא . ממצאים אלה הביאו לתכנון מימשק לכנרת , באופן שונה מאגמים באירופה ובאמריקה , שבהם ריבוי האצות נובע מעודף זרחן . מימשק הכנרת מבוסס על אכלוס טוב יותר של האגם ב"אמנון הגליל" - דג מסחרי ביותר ואחד היחידים הניזונים באופן סלקטיבי מ"פרידיניום . "

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר