חקר ימים ואגמים

עמוד:86

חקר ימים ואגמים קולט צרויה כדור הארץ הוא ביסודו פלנטה אוקיאנית , ותופעות יבשתיות , כגון הריס גבוהים , צמחים ובעלי חיים מקורס באוקיאנוסיס . לימוד הימים המכסים 70 % מכדור הארץ זורה , על כן , אור על תולדותיו ותולדות החיים שהתפתחו בו . נוסף לעניין המדעי הרב , יש בחקר הים גם עניין כלכלי לא מבוטל . בים נמצאו אוצרות מינרליים ( מתכות , נפט ועוד , ( אוצרות ביולוגיים ( דיג טבעי , חקלאות ימית של דגים וצמחים , ( ואוצרות אנרגיה בצורות שונות ; מי הים משמשים גם מקור לחשוב שבמרכיבים - מים מתוקים . מדינות העולם הכירו מזמן בחשיבות הכלכלית העתידית של האוקיאנוסים , ובשנות החמישים התעורר ויכוח ביניהן : האס ניצול אוצרות הים יתרכז במדינות חוף ובמדינות עשירות בעלות אמצעים טכניים הדרושים לכך , או האם למדינות עניות יותר תהיה גישה למשאבים אלה . דיונים בנושא חשוב זה התנהלו 1958-מ ועד . 1983 1983-ב נחתמה אמנת הים , שעל פיה מקבלות מדינות חוף רצועה של מיס טריטוריאליים באורך 12 מילין ואזור כלכלי בלעדי של 200-כ מילים , שבהם יש להן זכויות לניצול אוצרות טבע . באמנת הים ישנם הסדרים שונים לשליטה ומימשק של אזורים הנמצאים מחוץ לשליטה של מדינות החוף . בים התיכון טרם חולק באופן רשמי שטחו של הים בין המדינות , אך להלכה לפחות מדינת ישראל מקבלת אזור כלכלי בלעדי בשטח כמעט זהה לשטח היבשתי שלה . הן בשל אורך חופיה 180 ) ק"מ לאורך ים התיכון , 8 ק"מ במפרץ אילת ) והן בשל הטריטוריה הימית החדשה שאמנת הים מעניקה לה . ישראל היא מדינה ימית , ועליה לפתח תשתית אוקיאנוגרפית איתנה , שתאפשר לה לפתח ולנצל את השטח הימי שלה בעתיד , באותה מידה שהיא פיתחה את משאביה היבשתיים . ראש הממשלה המנוח , לוי אשכול , היה מודע לחשיבות הפוטנציאל הגלום בניצול המשאבים האוקיאנוגרפיים , ומינה ועדה מיוחדת , שהמליצה על הקמת גוף ממלכתי , שירכז ויתאם את המחקר הלאומי באוקיאנוגרפיה ובלימנולוגיה ( חקר האגמים . ( על פי המלצת הוועדה , הוקמה 1967-ב החברה לחקר ימים ואגמים לישראל . גופים אחרים במדינה העוסקים באוקיאנוגרפיה הם : המכון הגיאולוגי , המוסדות להשכלה גבוהה , רשות הנמלים ומשרד התחבורה . ברם , החברה לחקר ימים ואגמים היא הגוף שתפקידו לחקור את הימים והאגמים שישראל מעוניינת בהם בצורה שיטתית וליישם את פירות המחקר . כל פעילות ימית ( דיג , ספורט , פעולות צבאיות , תחבורה ימית ) דורשת ידע על התכונות היסודיות של הים והתנהגותו ( כגון סירקולציה ימית - כלומר על תנודות של גופי מים שונים בים . ( למרות שמי חים נראים כעשויים מקשה אחת , אפשר לזהות בהם מסות מים בעלות תכונות שונות בגלל מקורן השונה . בים התיכון למשל , המים האטלנטיים החודרים במפרץ גיברלטר נעים מזרחה , ואפשר לזהותם מול החוף הישראלי בשל מליחותם הנמוכה יחסית . כדי ללמוד את הנושא עורך המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה עד ארבע הפלגות בשנה בים התיכון , שבהן נמדדות התכונות הפיסיקליות ( טמפר-

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר