ביצות כבארה ודב קובלנוב - מדבירן

עמוד:60

מליחות , שכן היא רגישה מאד למליחות , ( אספסת , תפוחי-אדמה ועוד . כן ניסו לגדל סלק סוכר . עצי-פרי לא חשבו אז לנטוע שכן מפלס מי התהום חיה בעומק של 1 . 5 מ' מתחת לפני השטח . לא חסרו מדי פעם תקלות בתעלות הניקוז ובצינורות , ובעקבותיהן נגרמו הצפות חלקיות . בשטפון הגדול , 1969-ב דמה המראה כמעט לכבארה בימים עברו . בשנות בצורת לעומת זאת כשהמעיין בשוני דלל , העמיקו לפי הוראת קובלנוב את מקום , , הנביעה . אז גילו לא רק מיס רבים , אלא גם שרידי דיפון באבנים , שהוכיחו שדבר דומה נעשה כבר בימי קדם , בעת שאמת המים לקיסריה - פעלה . באדמות כבארה הונהגה לראשונה בארץ השקייח בהמטרח , שכן בשל קרבת מי תהום לא יכלו להשקות בתעלות , כמקובל . חעליח על הקרקע החלה עם גמר העבודות , בשנת . 1937 תחילה עלה על הקרקע קיבוץ מעיין צבי כישוב "חומה ומגדל" , ( 1938 ) ואחריו קיבוץ מעגן מיכאל ( 1949 ) והמושב בית חנניה . ( 1950 ) חלק מן הקרקע ניתן לקיבוץ שדות ים . סמוך למעגן מיכאל שוכן הכפר ג'סר א-זרקא , בו יושבים בדוויי הכבארה - הע'וורנה , הנהנים גם חס מאדמת כבארה המיובשת . דב קובלנוב לא רק תכנן וניצח על ייבוש כבארה . כאמור הוטלו עליו משימות בניית מתקנים וסילוק תקלות ו"תקרים" בגבעת עדה ובעתלית , ולאחר מכן גם בשוני , בנימינה , ראש פינה וכפר גלעדי . עם תכנון ייבוש החולה הושאל ( על-ידי פיק"א ) לסוכנות היהודית לצורך תכנון וביצוע ייבוש החולה . אף ייבוש זה נעשה בסופו של דבר לפי תכניתו , באישור הגורמים הנוגעים בדבר . לפני כן פעל בכמה מפעלים "קטנים , " לרבות חידוש מאגר-מערה ליד הוואדי ברביבים , וזכה לתיאור מעניין בספרם של הזוג יונת ואלכסנדר סנד "אדמה ללא צל . " תכנון המוביל הראשון בארץ - צינור מים 11-ל הישובים שהוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז , היה גם הוא בתכנונו ובניהולו . אולם , חיו שם , לדבריו , בדרך כלל עניינים פשוטים ורק פרט זח או אחר דרש מחשבה מעמיקה , תבונה ותושיח . ואילו כבארה וייבושה צפנו בתוכן בעיות אין קץ ו"משימות בלתי אפשריות" שעמן השכיל להתמודד בהצלחה . כבארה היתח לא רק עבודתו הראשונה בארץ , אלא אתגר בשל ביצועה הלא "קונבנציונלי , " שהרי לא ניתן היה להדבירח "לפי הספר , " תוך שינון , או יישום מכאני של תוכנו . דב קובלנוב הציץ ונפגע . גס כשחיה עסוק ב"משואות זרים" המשיך לדאוג ולטפל בכבארח , ממנה לא נפרד בחייו ואף לא במותו . הוא נפטר 23-ב במארס 1975 והובא לקבורה במעגן מיכאל , בגבול אדמת הביצה שזכה להדבירה . הערות ומקולות . 1 י . וייץ , מגמדא לרווחא , מסדח , רמת-נן , 1972 עמ' 129 ואילך . . 2 פרטים ראה : ש . אביצור , סקר מתקני כוח חמים בארץ-ישראל , תל-אביב , "אדם ועמלו , " חוצאת מכון אבשלום , . 1969 . 3 הארכיון חציוני המרכזי , תיק , 2 / 4 / 5 דו"ח של מומחים מיום . 12 . 1 . 1920 . 4 יוסף יודלביץ , זכרונות ורשמים של איש חעליח השניה , חוצאת חמשפחח , תל-אביב תשל"ו , עמ' . 56-54 . 5 על ההסכם חחתוס על-ידי ד . רמז ביחס לשבוע של חמישה ימים ראה גם יצחק עילם , פרקי ירושלים , עמ' . 33-32 . 6 א . בילוק , "כאבארח , " מסחר ותעשיה , כרך ו , , 1927 חוברת ז , עמי . 187-186 . 7 הפרטים האישיים על ד . קובלנוב עד לעלייתו ארצח נרשמו מפי גיסו המהנדס מ . רם . . 8 חלק מהדברים שנקלטו ונרשמו שמורים בבית-ספר שדה מעגן מיכאל . . 9 י . יודלביץ , שם . . 10 במפח ובספרו של י . וייץ ( רי מסי 1 לעיל , ( שם מופיעות 15 תעלות מאספות , אבל רק 12 מחן מסומנות במספרים . . 11 מפי אברהם נחתומי ז"ל , שחיה מפעילס של חלוקומובילים . פרט זח צויין גם בספרו האוטוביוגרפי , דורות ודור , כו * ך ג , חוצאת מנורה , תל-אביב תשכ"ח . . 12 יונת ואלכסנדר סנד , אדמת ללא צל , הקיבוץ המאוחד , עין חרוד תשי"א , עמ' , 204 , 180-179 , 136 . 213

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר