ביצות כבארה ודב קובלנוב - מדבירן

עמוד:56

מזכיר לשכת העבודה בזכרון יעקב , מביא נוסח שונה מעט . האיש הופיע אצלו ( כדרכו גם לאחר מכן ) בסגין ( שינל ) צבאי רוסי דהוי ומרופט , כובע מעוך לראשו , נעלי עבודה כבדות וקרועות שסוליותיחן קשורות בחבלים , והציג עצמו כחבר גדוד העבודה . לפי דבריו של יודלביץ , שימש כמעט מההתחלה "שוליה" לאחד המודדים במשרד הטכני של פיק"א שעסק במדידות בכבארה , ו"גרר נאמנה מוטות מדידה . " כך או אחרת , הוא החל להשמיע הערות על דרכי ביצוע העבודות וגילה גישה ביקורתית לתכנית קרון בכללה . בינתיים , כאמור , נוכחו הכל לדעת כי קרון , המומחה המהולל מחוץ-לארץ , לא 9 הצליח לייבש את הביצה . יום אחד עמד המנהל הראשי של פיק '' א צבי ( חנרי ) פרנק , שעל שמו נקרא כעת הקיבוץ מעין צבי , שזכה בבוא הזמן בחלק מאדמות כבארה , עם אחדים ממהנדסי פיק"א ודן עמם באחת הבעיות הקשות של ניקוז כבארה . כשתכניות הייבוש בידיהם , נדחק דב קובלנוב ביניהם , הסתכל בתכנית והעיר שהיא אינה נראית לו . פרנק שאל אותו , ספק בבדיחות-דעת ספק בלעג , אם יש לו תכנית טובח יותר . ללא אומר ודברים הוציא קובלנוב מתרמילו צרור תכניות , ששקד על הכנתן ( מחוץ לעבודתו הרגילה הקדיש זמן רב למדידות ובדיקות . ( פרנק אמנם לא התייחס ברצינות לתכניות , אך כדי לצאת ידי חובה הן נשלחו למוסד מדעי בפאריס . להפתעתו קיבל פרנק מפאריס הערכה חיובית . בין אס כך היה הדבר , ובין אם תהליך קבלת הצעותיו ותכניותיו חיה פחות '' דרמאטי , " זכה האיש להכרח ולהוקרה והיה למעין סינדרלה מדעית-התיישבותית של ארץישראל בשנות 20-ה של המאה . כשהביאו את תכניותיו של קובלנוב למהנדס קרון , הוא ביטל אותן במחי יד בטענה , שמדידותיו של קובלנוב אינן נכונות וכי ביצוע תכניותיו , שמשמעותן העמקת התעלות , תייקר מאד את הייבוש . דב קובלנוב , לעומת זאת , "התחייב בראשו" לבצע את תכניותיו בהוצאות מזעריות . מאחר שקרון טען כי קובלנוב טעה במדידות , ניתן לו לערוך מדידות חוזרות ושוב הוכחו נכונות מדידותיו . הנהלת פיק"א היססה , ולבסוף החליטה להפקיד בידי קובלנוב לבצע קטע אחד מחייבוש ( אזור עין ספרה . ( הוא קיבל על עצמו את המשימה , ייבש את המקום והוכיח את צדקתו המדעית והמעשית . הנחלת פיק"א רצתה להטיל עליו ביצוע קטע אחר של עבודת הייבוש , אלא שהוא הציג תנאי ; או שיאפשרו לו לבצע את תכניתו במלואה , או שיסתלק מכבארה . ההנהלה נכנעה . בעקבות זאת שוחרר קרון מתפקידו ועזב את הארץ . משנת 1927 היה דב קובלנוב למנהל הכללי של הייבוש שבוצע לפי תכניתו . השלב השלישי בעלייתו של קובלנוב אירע כשהוזמן לדיון במועצת מומחים , כולל אנשי צמרת השלטון המנדטורי , והציג בפניהם את תכניותיו ( כך מספרת האגדה ) על לוח פח . תכניתו של דב קובלנוב ודרכי ביצועה על תכניותיו של קובלנוב , שרק מעט מהן פורסמו , שמעתי מהפועלים הוותיקים , ובעיקר מפיו , בעת הסיור עם פעילי החוגים לידיעת הארץ ב"כנס כבארה" הראשון 9-ב בנובמבר . 1957 לא היה די לחפור תעלות ולהזרים לתוכן את מי הביצה . אלפי המעיינות ( לפי קובלנוב ; 5 , 000 - לפי פיק"א ; 3 , 150 - לפי עוזרו גרשוני ופועלים ותיקים - . 10 , 000 במספר האחרון מדובר על נביעות סמוכות זו לזו שהן למעשה מעיין אחד , ( נחשפו עם ירידת פני חמים , וחיה צורך "לתפוס" אותם , להוציא את מימיהם בקביעות ולהזרימם מחוץ לביצה . לשם כך צריך היה להעמיק את התעלות , ובייחוד את נחר התנינים , לשנות את כיוונן , לבטל חלק מהן או להפכן למאספים בלבד . התנגדותו של קרון היתה בעיקר נגד העמקת הנהר . כאמור , הוא ראה בתכנית כולה משימה יקרה ולא

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר