ביצות כבארה ודב קובלנוב - מדבירן

עמוד:51

ביצות כבארה ודב קובלנוב - מדביוץ שמואל אביצור הביצות לפני הייבוש ביצות כבארה השתרעו בגבולו הצפוני של השרון ובדרומו של חוף הכרמל , בין נהר התנינים בדרום לנחל דליה בצפון . חיתה זו למעשה מערכת ביצות במפלסים שונים שהשתרעו בין "חוטם הכרמל" - קצהו הדרומי של רכס ההר הארוך ודרומית ממנו - למושב בית חנניה וגבעות הכורכר שבתחום הכפר ג'סר א-זרקא וקיבוץ מעגן מיכאל של היום . הביצות שכללו 6 , 000 דונם , היו הגדולות ביותר בארץ אחרי עמק החולה . נהגו להבחין בכבארה בשש "ביצות משנה , " שהשתרעו במעין שני מפלסים : הביצה "העילית , " בגובה גיאודגטי 6 - 3 . 5 מ' מעל פני הים , שכללה את כבארה עצמה ואת ביצות זרגניה ונזלי ( הצפונית שביניהן ) ואת הביצות "התחתיות" שממערב לרכס הכורכר והן ביצות שומריה , אלפווי ודיפלה . בביצת שומריה היו קטעים מסוימים שמפלסס הגיע 1 לפני הים ואף מתחת לו . ראשיתן של ביצות כבארה קשורות להקמתה של קיסריה בידי הורדוס בשנת 20 לפסה"נ . קיסריה הפכה לנמל חשוב ולעיר הגדולה ביותר בארץ ולמרכז השלטון הרומי . בעקבות הקמת מפעל הכוח על נהר התנינים נבנו שני סכרים ( האחד באורך 175 מ' לעצירת מי הנהר , הגבהתם והפלתם דרך סגריו , והשני באורך של כמעט 1 , 200 מ' על גבולה הצפוני של הביצה , בין נהר התנינים לנחל דליה . ( סכרים אלה יצרו בריכה מלאכותית , ליד הסכר הראשון . כך נוצר המכלול הגדול של כבארה על אלפי נביעותיה . שני אגמים זעירים - בריכות תמסח ( תנינים - קרוקודילים ) וסביבתו - היוו את החלק ה"פרובלמטי" של הביצה מבחינת המצב הטופוגרפי ואפשרויות הניקוז , שכן בשטח שלידן היו כמחצית הנביעות של הביצות . חורש ננסי של שיחי אשלים , קנים למיניהם , סמר , טיון ופטל דוקרני צמחו בביצה ובשוליה . עד לראשית המאה היו עוד תנינים בבריכות תמסח ושפע של עופות מים , מקצתם יציבים ומרביתם עונתיים , חורפיים וחולפים . קרוב למאה משפחות בדוויות מהע'וורנה , שהגיעו לכאן מסיבות שונות ובזמנים שונים , חיו על גבול הביצה והתפרנסו ממנה . הם גידלו תואיס ( ג'מוסים , ( קלעו סלים , חבלים ומחצלות , שנועדו לשיווק יחד עם המוצר המבוקש ביותר - המלח . המלח לא הופק על ידם מהים , אלא ממי המעיינות המלוחים , על אלפי נביעותיהם ; האשלים שנכרתו במקום שימשו דלק להרתחת מי מלח אלה . עס זאת כל אנשי הע'וורנה , שעליהם נמנו גם אלה שבצפון החולה או גאון הירדן וביצות הנעמן , נחשבו לנחותיס שבין הבדווים , ויחס הסביבה אליהם היה כמעט כמו לצוענים . אדמות כבארה וסביבתה על שתי טחנותיה ו '' טירותיה" בואכה בנימינה של ימינו ואדמות קיסריה , היו שייכות למי שהיה מושל סנג'ק ( מחוז ) עכו - צדקי פחח . בנו פאוזי מכר 1913-ב חלק מאדמות אלו לפטריארכיח היוונית בירושלים , וחלק -2 3 , 000-כ דונם - ליק"א ( היא פיק"א לעתיד ) תמורת 25 פרנק ( לי"ש אחת ) לדונם . פרט לטיפול חיצוני כלשהו והחכרת טחנת אבו-נאר שעל נהר התנינים ( מול פסי הרכבת

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר