מודלים התיישבותיים בדרום השרון בעת העתיקה

עמוד:40

על כך שנקברו בהם חיילים . סביב ישוב זה לא התפתח מערך של ישובים חקלאיים , למעט ממצא בודד בשתי נקודות סמוכות . בתל קסילה התגלה מבנה ציבורי גדול , בעל אופי ממלכתי כנראה . חשיבותו של תל קסילה התבטאה הן בשימושו כנמל בירקון והן בשליטתו על מעברות הירקון על-ידי הדרך שעברה לאורך החוף . לכך יש לקשור גם את קיומה של מצודה בתל כודאדי , ששמרה על הכניסה לירקון מצד הים , ועל חצייתו בשפך . באפולוניה , לעומת זאת , לא התגלה עד כה ממצא המעיד על פעילות ממלכתית כלשהי . לעומת זאת התגלו שרידי ישוב נרחב למדי מראשית תקופה זו . תושביו עסקו בין היתר בסחר ימי , כפי שמעידים כלי יבוא רבים מהעולם האיגאי , וכן בהפקת צבע ארגמן מחלזונות . שם הישוב היה ככל הנראה ארשוף , שהשתמר גם בשמה הערבי של העיר - ארסוף . שם זה , כתובת פניקית ומטבעות פניקיים שהתגלו באתר וידיעתנו על ההתיישבות הפניקית לאורך החוף הארץ-ישראלי כולו בתקופה זו , מאפשרים לראות בו ישוב 5 פניקי בעיקרו . ישוב כזה שנוסד על-ידי גורם חיצוני ושפניו אל הים , לא פיתח סביבו דגם ישובי-חקלאי רגיל כמו זה של תל פולג . התיישבות פניקית היתה גם בתל מיכל ואולי בתל קסילה . בגבעות שבחלק המרכזי של השרון , שהיו אז מיוערות , לא נמצאו עדויות לקיום ישוב כלשהו . בחלקה הדרומי של המרזבה המזרחית התגלו ארבעה ישובים קטנים סביב תל אפק , וכן חווה קטנה הצמודה לתל . בתל עצמו לא נתגלו עד כה שרידי ישוב מתקופה זו . ואולם , מיקומה האיסטרטגי של אפק לצד דרך האורך הבינלאומית ומעיינות הירקון והיותה עיר גבול מסורתית מאז ומתמיד בין צפון הארץ ודרומה , מאפשרים לשער שהיא היתה הישוב המרכזי בסביבתו גם בתקופה זו . אם אמנם כך הדבר , הרי שגם כאן התקיים qrror דרום השרון במאה הקודמת

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר