ההדרים בשרון - מנוף ליישוב ולפיתוח האזור

עמוד:37

האדמה , באר ומערכת השקיית . מסכום זח צריך חיה להוציא 60-55 אחוזים בשנתיים הראשונות , עובדה שהקשתה על מימון הנטיעות . מכאן שההשקעה הכוללת במשך השנתיים , 1926-27 בהן נטעו יהודים למעלה 12-מ אלף דונם , הסתכמה ביותר מחצי מיליון לא"י , סכום נכבד כשלעצמו , בעיקר אם נזכור שהמדובר בשנות משבר חריף בערים , הפסקה בעבודות בניין ופשיטות רגל של מפעלי תעשיה . סיכום מראשית המאה 20-ה התפשטה הפרדסנות מאזור יפו - פתח-תקוה לשטחים נרחבים במישור החוף . בשנים 1935-1925 היתח הפרדסנות לגורם ראשון במעלה ליישוב אזורים נרחבים שהיו עד אז כמעט שוממים , בעיקר באזור השרון . עשרות ישובים התבססו על הדרים . הון רב הושקע בהם והס שימשו כמקום עבודה לאלפי פועלים יהודים . בסוף שנת 1936 היו בשרון 105 ישובים כפריים , שהם 40 ° / 0 מסך 225 הישובים שהיו בארץ . ההדרים בשרון היו הענף הדומיננטי וכמעט שלא טופחו גידולים אחרים באזור ( להוציא בזכרון-יעקב וסביבתה . { ההדרים השתרעו על פני 84 ° / 0 מכלל גידולי השלחין בשרון . יצוא ההדרים תפס כשלושה-רבעים מכלל היצוא . ערך תוצרת ההדרים בסקטור היהודי הגיע לשני שלישים מתנובת החקלאות היהודית . 150 אלף דונם הדרים במשק היהודי ( מתוך סה"כ 300 אלף דונם , ( סיפקו עבודה לעשרים אלף יהודים בקירוב ולמועסקיס רבים נוספים בשרותים . דומה היה כי המשק הפרטי הגיע למרום שגשוגו סוף סוף נמצא הענף לו ייחל שנים רבות , המבטיח רווחים למגדלים ומפריח את הארץ . המגזר הציבורי , לעומתו , תפס מקום שולי בענף המתפתח . הדחף העיקרי של "ההתיישבות העובדת" הוביל אותה לפעול לפי אמות מידה שאינן עולות בהכרח בקנה אחד עם חיפוש אחרי ענף רווחי חדכיווני . מאמצע שנות , 30-ח חל מפנה מרחיק לכת לרעה במעמד הענף , דווקא בשנים בחן הגיע לשיא במונחים של תפוקה , תעסוקה ויצוא . גרמו לכך , בין השאר , תמורות כלכליות בעולם . מלחמת איטליה - חבש ושפל כלכלי ברוב ארצות תבל ; הביקוש לפרי הדר באירופה פסק מלעלות , ואילו התחרות בין הארצות המייצאות גברה , והתוצאה היתה ירידת מחירים תלולה : בשנת 1930 היה המחיר לתיבת הדרים פו '' ב 0 . 530 לא '' י , ואילו בשנת 1936 ירד המחיר 0 . 281-ל לא"י ונשאר על רמה נמוכה זו בשנים הבאות . ירידה דרסטית זו ביטלה במחי-יד את ריווחיות הענף ובשנות 30-ה המאוחרות ההכנסות כיסו אך בקושי את ההוצאות השוטפות . התגובה לתמורה זו היתה מיידית . כבר בשנת 1936 הצטמצמו מאד הנטיעות החדשות , ובשנים הבאות פסקו לחלוטין . מציאות חדשה זו הביאה קץ לתפקיד התיישבותי-חלוצי של הענף . יש אולי סמליות בעובדה כי פתח-תקוה , ערש הפרדסנות העברית , קיבלה מעמד של עיר בשנת 1938 והפכה בהדרגה ממושבה של פרדסנים לעיר שרוב תושביה חיים מתעשיה , מסחר ושרותים . במלחמת העולם השניה נפגע הענף בצורה קשה והיה ספק באותם ימים אם יוכל אי פעם להתאושש . נתניה הפכה ממושבת ההדרים הקטנה לעיר שהתבססה על תעשיית יהלומים וקיט . גם במושבות אחרות בשרון נעזבו פרדסים והפכו למגרשי בנייח או שנוצלו למטרות כלכליות אחרות . השרון החל לאבד את ייחודו כמרכז לפרדסנות , שפסקה להיות מקור קיום עיקרי לתושביו ומנוף להתיישבות , כבימים עברו .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר