ההדרים בשרון - מנוף ליישוב ולפיתוח האזור

עמוד:34

האגרונומיים , פרי נסיונות ומחקר של מומחים , כמו הרכבות של חושחש ושימוש במשתלות שסיפקו שתילים מובחרים . לקראת סוף התקופה החלו לנטוע גם עצי אשכוליות וולנסיה , שהובאו מקליפורניה . בעקבות התפתחויות אלו - חלה עליה במחירי הקרקעות שנועדו לגידול הדרים . פתחתקוה תפסה מקום מרכזי בהתקדמות מהירה זו , בשל תנאים נוחים » קרבה ליפו , מציאות מי תהום בשפע והיוזמה שגילו האיכרים . מתוך סך * , 500 דונם הדרים שהיו בידי יהודים בתרס"ו , ( 1906 ) היו בפתח-תקוה 2 , 750 דונם . ערב מלחמת העולם הראשונה היו בידי היהודים קרוב 10 , 000-ל דונם , מזה בפתח-תקוה 6 , 250 דונם ובשומרון - 1 , 000-כ דונם . 1911-ב התארגנו איכרי פתח-תקוה ונטעו פרדס גדול בן 65 דונם , שהושקה במימי הירקון . ערב מלחמת העולם הראשונה הסתכמו הכנסות כל המושבות בארץ-ישראל מחקלאות בסכום של 4 , 750 מיליון פרנק , מזה כשני מיליון ( כלומר ( 40 ° / 0-כ מהדרים בלבד . מכאן המקום המכריע שתפסה פתח-תקוה , שקיבלה למעלה משני שלישים מהכנסות הפרדסנים היהודים , בתקופה הרס והתאוששות ( 1923-1924 ) בפרוץ מלחמת העולם הראשונה , עבר על ענף הפרדסנות שהתבסס על יצוא , משבר חמור . בריטניה - השוק העיקרי - היתה לארץ אויב , אך גם לנמלי תורכיה לא ניתן היה לשלוח את הפרי , בשל אוניות המלחמה ביס התיכון . הקרוסין החיוני להפעלת המנועים בבארות לא חיה בנמצא , והיתה סכנה להתייבשות כללית של העצים . במבצע הנדסי ראוי לציון , הצליחו מספר בתי חרושת ובתי מלאכה להסב את מנועי הקרוסין לגזו-גנרטורים , שהופעלו בפחמי עץ . תחילה קנו פחמים מוכנים ואחר כך יצרו במקום פחמים מעצי הדר ואקליפטוסים . החקלאים הסתפקו בהשקיית מזערית בתקווה להציל את הפרדסים מהרס . מכת הארבה , 1914-ב הביאה להשחתת אלפי דונם פרדסים . בשנת 1917 הפך אזור פתחתקוה לשדה קרב בין הצבאות הלוחמים . בתי האריזה הפכו למקומות מקלט לפליטי יפו ותל-אביב והפרדסים הוזנחו - עד לכיבוש הבריטי בחורף . 1918 חרף הנסיבות הללו , הצליחו הפרדסנים במאמצים גדולים להציל את רוב הפרדסים , בין השאר , בזכות הלוואות שקיבלו בימי המלחמה באמצעות יק"א ומוסדות הישוב ( מצב הפרדסים הערביים נטיעת הדרים בשרון בשנות העשרים

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר