אמאוס - "מקום מים יפים ונווה יפה" סקירה היסטורית-ארכיאולוגית

עמוד:22

( מסי ( 3 הוגדר כחדר הפושרים ( טפידאריום . ( זהו חדר סגלגל , בעל שתי אפסידות זו מול זו . באפסיס הדרומי הותקנו שלושה חלונות גדולים , אשר סיפקו תאורה לפנים המרחץ . רצפת החדר היתה כפולה , ובה הותקנה מערכת תעלות להזרמת אוויר חס . בקירות הותקנו צינורות חרס ( טובי או טובולי בלטינית , ( אשר סייעו לפזר ולווסת את האוויר החם בכל חלל החדר . קמרון התקרה היה עשוי במקורו קמרון אבן מוצק , אשר לדעת החופרים , הוחלף בתקופה הביזאנטית בקמרון לבנים קל יותר . החדר השלישי , חדר החמים ( קלדאיום , ( דומה בכל לחדר השני . תחת רצפת החדר נתגלתה מערכת ההיפוקאוסט , שנועדה לחמס את חלל החדר . הרצפה הונחה על גבי סידרה של קשתות מקבילות , שנבנו מלבנים שרופות ( בלטינית : סוספנסורה . ( החדר הרביעי בטור החדרים נראה לחופר כמאוחר למבנה המרחץ המקורי . אולם מהקבלות דומות של בתי מרחץ רומיים באזור סוריה ניתן לשער , שהיה זה חדר רחצה מקורי . הדוגמה הקרובה ביותר היא אולי מבית המרחץ בבארד ( Bard ) שבצפון סוריה , המתוארך למאה השניה או לראשית המאה השלישית . תכניתו זהה כמעט לזו שבאמאוס . גם בסגנון ובטכניקה הבנייה - בניית גזית מאסיבית , קירוי קמרונות , חצאי כיפות ועוד . בניית בית המרחץ באמאוס על-פי מודל מיובא מאזור אנטיוכיה , מעידה על ההשפעה שהיתה למרכז על מקום מרוחק יחסית כאמאוס . הווילה הרומית לתקופת המעבר שבין התקופה הרומית לביזאנטית יש לייחס את הווילה הרומית , הנמצאת כיתר המונומנטים בשולי העיר , מדרום לבית המרחץ . את הווילה הרומית מייחסים החופרים וינסן ואבל למאה השניה לסה"נ " . זהו מבנה מרובע , 18 x 17 , 'מ שבחלקו הצפוני חדר מאורך ובפינתו בית המרחץ הרומי ; החדר החס הפסיפס בווילה הרומית

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר