מבוא

עמוד:13

באחרים היו ציורי סלע ועדויות לשטחים שפונו . העליה והירידה מההר בתקופת הברונזה הקדומה לוותה בפעולות טקסיות שונות . המשלחות הארכיאולוגיות שפעלו בהר , סקרו שטח של 200 קמ"ר . כל משלחת תרמה את חלקה והביאה להערכה מחודשת של חשיבות המקום . גם שטחים שכבר נסקרו בעבר מעלים מידע נוסף ומביאים להערכה מחודשת . כאשר החל הסקר ב , 1980 היה ידוע רק על עשרה אתרים ארכיאולוגיים ואילו כיום אנו יודעים על למעלה מ , 200 ו אתרים . הם כוללים שרידי כפרים , אתרי חניה , מקומות פולחן , ציורי סלע , מחסות סלע , שדות קבורה , גיאוגליפים ועוד . לאור הממצאים הרבים שהצטברו בידינו , הצענו לראשונה ב , 1983 לזהות את הר כרכום עם הר סיני המקראי . ההצעה עוררה ויכוחים סוערים שחרגו לעתים מהקשרם המדעי . תחילה התנגדו לכך נמרצות רוב החוקרים , אך עם התקדמות המחקר , גדל מחנה המצדדים . רוב החוקרים מסכימים כיום שלהר כרכום נודעה קדושה יוצאת דופן בתקופות הקדומות ובעיקר בתקופת הברונזה . הוויכוח סביב זיהויו של הר כרכום כהר סיני זכה לאחרונה לתנופה רבה בעקבות ביקורו של האפיפיור במנזר סנטה קתרינה , שעורר פולמוס בינלאומי בשאלת מיקומו של הר סיני . תרמה לכך גם העובדה שכנסיות אחדות באירופה ובצפון אמריקה אימצו את הגירסה המזהה את הר כרכום כהר סיני , והחלה תנועה של עליה לרגל להר . התגליות האחרונות מחזקות את ההשערה באשר לזיהויו של הר כרכום כהר סיני , והן גם מגלות היבטים נוספים על אופי הפולחנות שרווח בהר והתרבויות השונות שראו בו מקום קדוש . המחקר נמצא עדיין בעיצומו ואין ספק שהאתר טומן בחובו הפתעות נוספות . חקירת הר כרכום נעשית בידי המרכז הקמוני למחקר פרהיסטורי באיטליה , ( CEPE ) בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות ועם האגודה לסקר ארכיאולוגי בישראל , בתמיכת המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ האיטלקי ובהשתתפות מתנדבים רבים . בשנים 1985-1983 נתמך המחקר בידי קרן מחקר בברשיה . בחלק מהנטל הכספי נושאים אנשי המשלחת הכוללים כשלושים מדענים ומתנדבים ובסיוע תורמים . ב 1999 נתקבלה תרומה מבנק לומברדיה בברשיה . בכל שנה צוות המחקר מקים לרגלי ההר מחנה , הפועל בתנאים קשים . הוא שוכן הרחק מכל ישוב והמים והאספקה מובאים ממרחק רב . המבקרים הרבים הפוקדים את הר כרכום , על אף הריחוק ותנאי הנגישות הגרועים , הם ביטוי להתעניינות הרבה בצפונותיו . מאידך קיים חשש שהממצאים בהר ובסביבתו יינזקו במזיד או באקראי . האתר הוסב כיום לפארק לאומי בפיקוח רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים . לא נותר לנו אלא לבקש מציבור המבקרים לנהוג במשנה זהירות ולשמור על אתר חשוב זה וממצאיו היהודיים . עם הופעת המהדורה העברית , אנו מודים בזאת לאלי שילר מהוצאת ספרים אריאל , שהורות ליוזמתו הברוכה , מובא הספר לפני ציבור הקוראים בארץ ומאפשר בכך להתוודע להר כרכום ולצפונותיו . פרופ' עמנואל ענתי

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר