|
|
עמוד:11
מבוא צפת אינה כשאר הערים . פעמי הזמן כאילו חדלו בה מלכת , ואווירה מיוחדת שורה עליה . צפת היא עיר המקובלים , עיר קסומה של מסתורין ואגדות , עיר של לומדי תורה והגות , שכולה אווירת קדושה והתרפקות על העבר . צפת היא הקטנה שבין ארבע ערי הקודש , והיא גם המרוחקת והמופנמת שבהן . צפת היא עיר הנישאת אל שערי שמיים , הסגורה בדי אמות של לומדי תורה . עיר שתושביה ומבקריה הפוקדים אותה , נושאים את עיניהם אל נופיה הקסומים , אל ההרים הנישאים והיערות העוטרים אותה , אל השמיים הכחולים ואל אתריה המקודשים . במרכזה עומדים בתי הכנסת הקדומים המנציחים את ימי זוהרה במאה ה , 16 ואת תורתם של ענקי הרוח מאותם ימים , ובראשם האר"י הקדוש , אבי תורת הקבלה ויוסף קארו מחבר "שולחן ערוך , " הטמונים בבית העלמין הקדום בצפת , לצד אישים רבים נוספים . צפת היא עיר פלאות , הנושקת אל שערי שכינה ועולמות עליונים . היא מוקפת הרים גבוהים ופסגות נישאות המעניקים תחושה של הוד ושגב . בעיקר במבט מערבה , שם נשקפים הר מירון ושלוחותיו המתנשאים מעל אלף , 'מ שהם ההרים הגבוהים ביותר בארץ , ומזרחה , ממנה נראה ים כנרת . צפת עצמה שוכנת באזור הררי ובמרכזו גבעת המצודה המתנשאת לגובה 854 , 'מ שהיא הגרעין הקדום של העיר ועל מורדותיה נמצאת העיר העתיקה . מולה מצפון , נמצא הר כנען המתנשא לגובה 6 ג 9 , 'מ שם בנוי חלק הארי של השכונות החדשות . בחורף צפת היא עיר קרה , גשומה ומושלגת שהרוחות צולפות בה ללא רחם . אך עם בוא האביב והפשרת השלגים , הכל מוריק ופורח מסביב , והנחלים המקיפים אותה — נחל עכברה , נחל ביריה ונחל עמוד — שוצפים פלגי מים . הנופים הנישאים והמוריקים על רקע השמיים הכחולים הניבטים מכל עבר ובעיקר במבט מערבה , הם מהמראות היפים בארץ . צפת היא הצעירה שמבין ארבעת ערי הקודש . חברון , ירושלים וטבריה הן ערים עתיקות יומין שנתקדשו — בהתאמה — מימי האבות , מתקופת בית ראשון ולאחר תקופת בית שני . צפת לעומתן עלתה על במת ההיסטוריה היהודית רק במאה ה , 16 הידועה כתקופת הזוהר , בעת שהיתה למרכז יהודי בעל חשיבות עולמית . צפת היטיבה לשמר את עברה , אופיה ואווירתה המיוחדת יותר מכל עיר אחרת בארץ . חרף צוק העתים , העיר העתיקה על שכיות החמדה שבה , השתנתה אך מעט במשך מאות בשנים , והרוחות המנשבות של הזמן החדש כאילו נעצרו על סיפיה . אחת התופעות המיוחדות לצפת ובעיקר לקהילה היהודית , היא החורבן והתקומה המשמשים במחזוריות לאורך כל תולדותיה . דבריו של ר' ישראל משקלוב בבואו לקונן
|
|