מערות המפלט מימי מרד בר כוכבא במדבר יהודה גילויים חדשים

עמוד:12

ינואר . 156 אם נקבל את הדעה המקדימה את זמן הבריחה למערות לאביב , 135 הרי שתקופת שהותם של הפליטים במערות עלתה על חצי שנה , ורובה בחודשי הקיץ ההחמים . הכוח הרומי האדיר שפעל ביהודה בסופו של מרד בר כוכבא , כלל כעשרה לגיונות ויחידות עזר רבות , שמנו יחדיו עשרות אלפי לוחמים . בשלהי המרד היה האזור שממזרח לים המלח נתון בשליטת הלגיון השלישי מקיריניקה . כהונת הנציב הרומי של פרובינקיה ערביה , הטריוס נפוס ( הנזכר בתעודות פ' ידין 23 ו 26 שנכללו בארכיון בבתא , ( הוארכה עד שנת 134 לסה"נ . מאוחר יותר הוא אף זכה לעיטור הצטיינות נדיר מידיו של אדריאנוס , אל נכון בשל הצלחתו בדיכוי מרד בר כוכבא . פעילותו היא שהביאה לנטישת התושבים היהודים ממזרח ים המלח לאזור עין גדי . עם התקדמות הרומאים למדבר יהודה , נטשו תושבי מזרח יהודה את כפריהם וברחו למערות המפלט . בשלב זה ( במקביל לשהותם במערות , בשולי היישוב וברחבי המדבר ) לחמו המורדים בלוחמה זעירה , עד שהרומאים סגרו עליהם . בשונה מסופו של המרד הראשון ( כמו גם ברדיפות בסוף ימי בית חשמונאי , ( מערות במצוק הצפוני של נחל ערוגות ( צילום ; מנחם כהנא . ( משמאל למעלה ; טבעת מפתח ממערות הרומח , ששימשה כמפתח לתבות תכשיטים ( צילום ; זאב רדובן . ( למטה ו תמרים וגלעיני תמרים ממערות צבר ( צילום : רועי פורת )

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר