תוכן העניינים

עמוד:ז

תרצה ז"ל תרצה ליפשיץ נולדה לאפרים ומרים ( מרגוט ) פלסר בכ"ו בשבט תשי"ד . ימי ילדותה עברו עליה ברמת חן עד שיצאה לשירות לאומי באלי"ן בשנת תשל"ב אחרי גמר לימודיה התיכוניים . לאחר מכן הגיעה לאוניברסיטה העברית ולמדה בחוגים לספרות עברית ולמחשבת ישראל . בתשמ"א השלימה את לימודי התואר השני , עת כתבה עבודת גמר מצטיינת על הנושא "מוטיבים חוזרים בסיפורי אגדה בתלמוד" בהדרכתו של פרופ' יונה פרנקל יבלח"א . בתשמ"ג הקימה את ביתה בירושלים עם אישה ברכיהו , ובה נולדו ילדיהם , שחר , אסף , נוגה ויזהר יבדלו כולם לחיים ארוכים . תרצה הייתה אישה ואם למופת שהתמסרה מאוד לביתה . בכמה אהבה היא דיברה על אביה ז"ל ועל אמה ואחיותיה ומשפחותיהן יבלח"א ! לא רק טובת עין " ) מפרגנת ( " הייתה תרצה , אלא גומלת חסדים גדולה . וכדרכם של גומלי חסדים , אנשי מעלה , עשתה הכול בצנעה ובהנמכת הקול . הופעתה הייתה כולה הדר , ושיחה ושיגה עם הבריות נעשו בחן ובהארת הפנים . אשה גדולה הייתה תרצה . בשנותיה האחרונות הייתה תרצה ז"ל עסוקה עיסוק של שמחה בגידול ילדיה ובהתמסרות לבית הספר שהם למדו בו , ולא זנחה את לימודיה כתלמידת מחקר באוניברסיטה העברית ואף החלה לכתוב עבודת דוקטור על "מדרש שמואל - נוסח ופירוש" בהדרכתו של פרופ' יעקב זוסמן יבלח"א . תרצה המנוחה הייתה מן התלמידים המחכימים את רבותיהם . בכל השיעורים , שנטלה בהם חלק כתלמידה מתחילה ולימים כתלמידה מתקדמת וכחוקרת , הייתה לה נוכחות מרשימה . פעמים שהעירה הערה קצרה מאירת עיניים , פעמים ששאלה שאלה נבונה ופעמים שנשאה הרצאה מגובשת והציעה משנה סדורה . הכל ידעו שנתכנו לה עתידות , אך , אויה , המחלה שארבה לה ניתקה אותה באחת מביתה , מידידיה הרבים ומשולחן עבודתה בכ"ח באדר תשנ"ח . שבע שנים אלו לא הכהו- את הכאב . מוריה וחבריה חברו לברכיהו יבלח"א כדי לכבד את זכרה בדרך שהייתה קרובה לליבה יותר מכול : בעיסוק בתורתם של חכמים בספרות התנאים ובספרות האמוראים ובמה שמסתעף מהן , בהלכה ובאגדה , במחשבה ובלשון . פרסומו של הקובץ הזה - ובבוא הזמן גם פרסומו של מדרש שמואל שברכיהו שוקד על הכנתו לדפוס - באים להוקיר את זכרה המבורך . תנצב"ה . מ' בר אשר

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר