|
|
עמוד:324
ראשית הדרך להכרת היחיד את משך חייו היא הבנה והפנמה של היותו התחוללות הרוחשת כפלטפורמה גנרית זהה לאחר , יחד עם הסובייקטיביות הקונקרטית , הייחודית שלו במסעו האחד , היחיד בזמן . וכפי שברגסון סיכם זאת באומרו : "הרי זה לחזור ולשכן עצמנו בתוך המשך הצרוף . " הפנמה זו תאפשר התרחשות חדשה של אתיקה מוסרית אוניברסלית , מודעת ואחראית ליחיד , לקהילה ולסביבת חייהם . מתוך אותה אפיסטמולוגיה רדיקלית חדשה , מתוך אותה אונטולוגיה , מתוך אותו מרחב של משמעויות פועלות , אפשרי לאדם לחיות את עצם עצמו במציאות הרוחשת , ההווה , החיה , המופלאה כמראות צובאות בפועל ממש . 242 אנרי ברגסון , מסה על הנתונים הבלתי אמצעיים של התודעה ( תרגום : י . אור , ( ירושלים , , 1977 עמ' . 125
|
|