5. הכרה כפנומנולוגיה משתנה

עמוד:307

האידיאה T ?? ? T האמתית ? — T : "דיברת T : על — כמעט ? : הכל / על פעיל T וסביל T : על מחשבה והתפשטות / על לא על ילךים והורים על לא על / זכרון ניצוצות רגשות עבר / ריבךת אל מעבר לזמן" ( מתוך "משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה ( 22 , " איחוי השבר הדואלי הפעמונים העתיקים שוב מצלצלים נגיעות פשוטות במשך המים ושמים משפחה הולנדית , שלושה ילדים , בן ועוד בן ובת , שוזרים חוטי שיח , רגש חיבה . בגדי לבן ובז' בהיר רגועים מול שמים תכולים . שמים אוהבי צבעים . הרמזור מתקתק עבור , עבור . הרוח נושאת את מלח הים בדקות ולחות עדינה , מלווה כריח צדפות מהמפרץ . הדואליות בין אדוני למציאות , לאדמה , בין שמים לארץ , בין נפש לגוף , פנים לאחר , זהה לאחר , מכילה עקרון מכונן של הפרדה והיררכיה , המייצר תפיסת מציאות במנעדי כישלון ומושלמות . פרמטרים אלו מביאים את היחיד והחברה לפיצול , בלבול ועיוורון לערכי מוסר , כמו שוויון ערך האדם , חירות ואמת . זהו השבר הדואלי בתפיסת המציאות שכדאי לאחות , לזווג ולחבר , לעבור מטמורפוזה , מגולם מופלא לפרפר חופשי ויפהפה , מעבד נרצע למלך ער , אחראי ונבון , הרואה את המציאות כהתרחשות ההוויה , שותף בקבלתה , ייחוד ואיחוד בריבוי . הוויה הווה בנצחיותה , רואה ומודעת בהתרחשותה , בפעילויותיה במרחב הרוחש . כוס בירה קטנה , קרה , ממש פה , בצומת תעלות המים מול בית רמברנדט . חלונותיו צבועים ירוק . הצבע שלוב עם הרוגע המקומי , גוון הצבע ההולם , הצבע הוא הרוגע עם העצים , המים והמרחב . צבע שפה ,

דברי הימים הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר