|
|
עמוד:288
. 5 הכרה כפנומנולוגיה משתנה ( 59-56 ) ( 56 ) מציאות כמשך משתנה שינוי בתפיסת המציאות של חיינו על ידי הפסקת ההישענות על עקרון הסיבתיות , על שלושת מושגיו - סיבה , תוצאה ושלמות , הינו תהליך הכרתי אפשרי . עלינו להתחיל ללמוד איך לצמצם בשימוש במושגים אלו בתפיסתנו היומיומית את עצמנו במציאות חיינו , להיפתח לראייה צלולה , עמוקה ורחבה יותר של המציאות ולראותה כמרחב של משמעויות פועלות אפשריות . יש בנו הבניה מורגלת טבעית לראות את המציאות עם השלכותיה קדימה אל עבר העתיד הקרוב או רחוק על פי עקרונות הסיבתיות או התפיסה הפיזיקלית המקובלת . כבר במצת החיות מונחלים ערכים היררכיים גנריים לאפיון "טוב" ועד "רע , " כמפורט לעיל , המאפשרים לנולד החי תפיסת מציאות הולמת של התרחשות מתפקדת בסביבת המשפחה , הקהילה וסביבה . לתפיסתי , המציאות היא משך מתגלגל ונמשך של התרחשות תופעות בלולות אחת בשנייה ; המשך הממשי המתרחש הינו הרמוניה של משמעויות , יחסים מושגיים גנריים המותמרים לפעולות אונטולוגיות קונקרטיות בממד החומר אנרגיה , במציאות האונטולוגיה האפשרית שאיננה הכרחית . למשל : אם מישהו יפול מהגשר הקטן מעל התעלה וישבור את רגליו וצלעותיו , הרי מיד נמהר לעזור ולטפל בו . אנחנו מעשיים מתוך הידע הנסיוני הצבור שלנו ; אין צורך להתבונן בדיעבד על סיבה ותוצאה , אלא לפעול . אמנם המשמעות הפועלת של מה שקורה היא מורכבת , אבל האירוע הרוחש של אדם שוכב פצוע , התופעה היא פשוטה וודאית . במבחן הסיבתיות הפשוטה , במבט לאחור , נאמר שהמעקה היה שבור או כלל לא היה , או שהאיש היה שיכור או חולה וכר . ' באירוע יש פצוע ,
|
|