|
|
עמוד:284
כ"אני" היחידני הרציף במרחב . חוקרי התפתחותו של האנוש רואים הבדלים בין גמישותו והתרחשותו של המוח האנושי אל מול מוחות קדומים יותר ומנסים להסביר בכך את "עליונותו" של האנוש כמין מן החי על כלל הטבע . אך אלו הם פרטי מידע של צורה ולא של תוכן , של אופן התרחשותה של התפיסה ההכרתית . בעוד ש"תורת המחוללים" בתפיסתה את המציאות כמרחב אימננטי אינסופי מאפשרת הסבר של ה"איך" מתחולל מה שהינו "אני" היחידני הרציף כהוויה הווה . רציפויות ה"אני" הסובייקטיבי אנו רואים סוגים שונים של בהירות בהתנהלות חיותו של היחיד , כגון פעילות הכרתית מודעת ומתקשרת עם סביבתה , התפתחות יוצרת חיה והווה , חוסר הכרה או הימצאות בתרדמת ארוכה . גם במצב האחרון מתחולל עדיין רצף חיות ב"אני" היחידני , הרציף , הקונקרטי , אבל זוהי התחוללות אחרת , ומשמעויותיה הפועלות אחרות , הן על היחיד החווה את התרדמת , הן על קהילתו וסביבתו . לתפיסתי , אני התרחשות התפתחותית דינמית , התפתחות משותפת בין "אני" הזהה ו"אני" הסובייקטיבי - כאמור , הזהה הוא הפלטפורמה הגנרית על מחולליה , והסובייקטיבי הוא איכויות המחוללים ( min-max ) על מכלול הדמיות הקשרי חוויותי הצבורות של פעילויותי , המהוות את מהותי במצבי במרחב , "אני" כ"נפש גוף . " כאמור , לתפיסתי , אין הבדל בין נפש לגוף . הגוף הוא הנפש , והנפש היא הגוף . אין רוח ללא חומר , החומר הוא רוח . החומר עצמו "מסתדר" בהתאם למשמעויות יחסים הפועלים במרחב , וכך , מרמת הקוורק וההיגס ועד לאבן בשדה ולאנוש הצועד יחף בדרך . ברגסון ראה זאת וגם ראה את אי ידיעתו את אופן ההתרחשות של התופעה וכינה אותה "נסתר והולך . " עלפי תפיסתי , זוהי התהוות , תהליך פועל , הניצק אל ההווה , המושך את 211 שם , עמ' . 175
|
|