|
|
עמוד:275
הסיבתיות , מתוך אותו עולם אונטולוגי של "יש" ייחודי , חי וקיים במרחב רוחש משמעויות פועלות , בקע בהכרה האנושית הצורך במתן פשר ; התפתחה דת בעלת היררכיה , דוגמה , טקסים , מועדים ומנהגים , השוזרים סוג איכות של סדר ופשר . ובמשך התרחשות הכרתית מואצת של כמה אלפי שנים התפתחה אסכטולוגיה , תפיסה של אחרית ימים אוטופית אפשרית , של זמן משיחי . מתוך אותה תפיסת מציאות כוללת של אמונה , של השלם , של שלמות , של ידיעת האינסוף באופן טרנסצנדנטלי , התפתחה התיאולוגיה באונטולוגיה , במוזיקה , בצבעים , בסיפורים , בחיבורים שונים והתרחשויות לסוגם ומינם . אונטולוגיה תיאולוגית הרוחשת במרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות . ואכן , המציאות נתפסה ונתפסת באופן הולם ואמיתי על ידי ההכרה האנושית הנשענת על עקרון הסיבתיות והשלמות , אך בסבל , שעבוד ועיוורון . לוינס מצמצם את הזמן המשיחי להתרחשות התופעה בהווה , בקונקרטי , בסובייקטיבי , בעוד שלתפיסתי את המציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות , התרחשות התופעה היא אונטולוגית סובייקטיבית טרנסצנדנטית . כאשר תוכנות הכרתיות מוסכמות נפרצו , התחולל גם שינוי מדעי מעשי קונקרטי , כפי שהיגל ראה בהתבוננותו שלו על החשיבה המופשטת היוצרת את עצמה , הפילוסופיה , המתבוננת במציאות האונטולוגיה ומחוללת השלכות מעשיות בעצם התכוננותה . הנאורות זרחה במרחב באור נגוהות מתוך התבוננותו של דקארט על המציאות , פה ושם לאורך התעלות . התבוננותו חשוכה , בהיותה מחברת בין היחיד החושב הסובייקטיבי ובין אמת קיומו במרחב , אבל התבוננותו נשענת עדיין על עקרון הסיבתיות , של ממשות "גדולה" יותר , שיש בה עניין של כמות מסוג שהוא , גם אם הכמות היא אפיפנית , טרנסצנדנטית . לראייתו , המציאות מורכבת כסולם היררכי , הן במבנה ובתוכן הן באופן התרחשותה בפועל . תפיסה זו מגשרת בין החומר ובין הרוח דרך המטפיזיקה התיאולוגית . ואילו תפיסת מציאות לא דואלית ,
|
|